נועם ירושלמי על מועד עט

ואסורין לעתיד לבוא דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר כו' ואמרי' בגמ' ולמה לי משתי רוחותי' אפי' מרוח אחת ולא רב הוא דרב אמר חצר ניתרת בשני פסין ר' שמואל בשם ר"ז במחלוק' מאן דמר תמן בפס א' וכא בפס א' מאן דמר תמן בשני פסין וכא בשני פסין פרץ מן האמצע מותר שמואל אמר אסור א"ר זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשי' נפרץ כל אותו הרוח והנה המפרשים הק"ע והפ"מ פי' בדוחק

ולי נראה שנתחלפו השורות (וכצ"ל) ולמה לי משתי רוחות ואפי' מרוח אחת ולא רב הוא דאמר חצר ניתרת בשני פסין (ומזה מוכח שצריך לגרוס בירושלמי (פ"ג דעירובין ה"א) ר' אומר ניתרת בשני פסין וחכמים אומרים בפס א' וכמו דאיתא בש"ס דילן בעירובין (דף י"ב) חצר ניתרת בפס א' רבי אומר בשני פסין וא"כ כיון דרבי סובר דבשני פסין א"כ אמאי צריך לומר דנפרצו מב' רוחות הא אפי' מרוח אחת נמי לא הוי שני פסין וע"ז אומר במחלוקת הוא מפני שחכמים אומרים דניתרת בפס א' וע"כ תנן חצר שנפרצה לרה"ר משתי רוחותי' (פי' דלא נשתייר מידי). דאל"ה היה ניתרת בפס אחת לחכמים

[ואיפשר לומר דהא דאיתא בירושלמי קודם מתניתין רב ירמי' בשם רב בשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן ובלבד בשוה נתחלפו השורות וצ"ל הכא דע"כ תני משתי רוחותי' דמיירי בנפרצה בעשר והא דלא אמרינן פי תחא הוא ע"ז אומר בשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן ובלבד בשוה והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בעירובין (דף צ"ד) אמר רב כגון שנפרצה בקרן זוית דפתחא בקרן זוית לא עבדי כו' וע"ז אומר ובלבד בשוה דאל"ה אמאי לא אמרינן גבי בית פי תקרה יורד וסותם וע"ז אומר בירושלמי רב ירמי' בשם רב דהא דקאמר נפרצה משתי רוחותי' היינו בשניטלה ראשי זויות מכאן ומכאן ובלבד בשוה וכמו שכתבו התוס' בד"ה וקירוי' באלכסון כו' ואור"י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכה"ג לא אמרינן פי תקרה כו']

וע"ז אומר אמר ר' זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשי' נפרץ כל אותו הרוח פי' לשמואל דמשני דהא דתני נפרצה משתי רוחותי' היינו שלא נשתייר כלום דאל"ה היה ניתרת בפס א' לחכמים וצריך לגרוס קשיא ליתני נפרץ כל אותו הרוח (פי' דאין לית הדא אולפן דשמואל (פי' מה שאמר שמואל בשם ר' זעירא) קשי' ליתני נפרץ כל אותו הרוח (פי' שלא נשתייר כלו') ואמאי תני חצר שנפרצה משתי רוחותי'. אלא ודאי שזהו כמו שתירץ רב ירמיה בשם רב בשניטלו ראשי זוית מכאן ומכאן ובלבד בשוה)

ואח"כ צריך לגרוס נפרץ מן האמצע מותר ופירוש דאמרינן פי תקרה יורד וסותם) שמואל אמר אסור (פי' דלית ליה פי תקרה יורד וסותם)

וע"ז אמר ר' יוסי בר' בון הדא היא אכסדרה אלו אכסדרה שמא אינה מותרת [וזה יתבאר במאי דאיתא בירושלמי (פ"ק דעירובין ה"א אכסדרה שנפרצ' למלואה לר"ה ר' לא ור"י תריהון אמרין מטלטלין בכולה שמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות והוא דפליגי דר' לא ור"י סברי דאמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לית לי' פי תקרה יורד וסותם כו' אמר ר' יוסי ואפי' דסבר שמואל במבוי המקורה למעלה מכ' כשר לא דמי מבוי לאכסדרה מבוי נעשה לתשמיש בתים אכסדרה לא נעשה אלא לתשמיש דבר (פי' הק"ע והפ"מ דסתם אכסדרה לא לתשמיש עבידא אלא להילוך ולטיול בעלמא וא"כ אם הי' נעשה לתשמיש בתים הי' מודה שמואל דאמרינן פי תקרה יורד וסותם וע"ז אמר ר' יוסי בר בון הדא היא אכסדרה (פי' דאיך אמר שמואל דאם נפרץ מן האמצע אמרינן פי תקרה יורד וסותם וכי הדא היא אכסדרה דפליגי בפ"ק דעירובין עם ר' יוחנן דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם. הא בבית עסקינן דנעשה לתשמיש מה שבתוכו אילו אכסדרה (פי' אכסדרה בחצר שנעש' לתשמיש בתים שמא אינה מותרת ואיפשר דלהירוש' ע"כ אמרי' אכסדרה בבקעה היינו שלא נעשית לתשמיש בתים וע' בתו' עירובין (דף צ"ד) בד"ה בשתי רוחות דמשום הכי נקיט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות כו' להכי נקט בקעה דאפי' אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית לי' לרב פי תקרה ולרש"י הפי' הוא של אפסדרה בבקעה דצריך לומר פי תקרה בארבע רוחות כו' ואיפשר לפרש כמו שיטת הש"ס דילן אמר ר' יוסי בר' בון הדא היא אכסדרה אילו אכסדרה שמא אינה מותרת (פי' אילו נפרצה אכסדרה בכה"ג נמי מותר כיון שלא נפרצה רק ברוח רביעית ודו"ק]: המוצא תפילין פרק

עשירי

(ה"א) מתניתין המוצא תפילין מכניסן זוג זוג ר"ג אומר שנים שנים כו' ואמרינן בגמ' המוצא תפילין מכניסן זוג זוג דרך מלבוש א' בראשו וא' בזרועו רבן גמליאל אומר שנים שנים בראש ושנים בזרוע ר' אבהו ר' אלעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה שנא' ושמרת את החקה כו' הזאת מימים ימימה ימים ולא לילות כו' (נראה לי דצריך לגרוס מימים ולא כל ימי' פרט לשבתות ויו"ט כמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ו) אית דבעי נשמעינה מן הדא והי' לך לאות מי שצריך אות יצאו שבתות ויו"ט שהן גופן אות ולא כבר כתיב מימים ימימה לית לך אלא כיי דאמר ר' יוחנן כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מאתרין סגין (פירוש כל דבר שאינו מבורר ומפורש עושין לה סמוכין ממקומו' הרבה). נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין כו' הוון בעיי מימר על דעתהון דרבנן אין מחוור על דעתי' דר"ג מחוור א"ר ירמי' בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק וכמה מחזיק שתים מעתה אפי' בחול א"ר חגיי אין בעי מיהב יהבי

והנה הק"ע והפ"מ פירשו כל הירושלמי בדחוקים גדולים וע"כ צריך לבאר כל הירו' עד סוף ההלכה הנה הא דאמרינן הוון בעי מימר על דעתין דרבנן אין מחוור על דעתיה דר"ג מחוור היינו שרצו בני הישיבה לומר דהא דפליגי ת"ק ור"ג דת"ק סובר דמכניסן זוג זוג ור"ג אומר שנים שנים הוא משום דת"ק סובר דאינו מחוור (פי' שזה אינו מדאורייתא ששבת ויו"ט לאו זמן תפילין) וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ו) רק שהוא מדרבנן ואיפשר שהוא כמו דאמרינן בשבת (דף ס"א) אמר רב ספרא לא תימא אליב' למ"ד שבת לאו זמן תפילין הוא אלא אפי' למ"ד שבת זמן תפילין הוא לא יצא דלמא אתי לאתויי ברה"ר. וע"כ הא דמתיר ת"ק להכניסן זוג זוג הוא משום דשבת זמן תפילין מדאור' וע"כ אינו מותר להכניס רק זוג זוג ור"ג סובר דמחוור וע"כ אומר ר"ג שנים שנים

וע"ז אומר אמר ר' ירמיה בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק וכמה מחזיק שתים פי' שאומר דכ"ע סברי דאין מחוור ושבת הוי זמן תפילין והא דילפינן מקרא דשבתות ויו"ט פטור אינו מחוור אלא דפליגי בהא דר' ירמי' בשם שמואל דשיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק והוא כמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ה) לימא בדרב שמואל בר יצחק קא מיפלגי (פי' דאמר מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין דת"ק לית לי' דרב שמואל בר רב יצחק ור"ג אית לי' דרב ושמואל). אבל באמת סובר ר"ג נמי דאין מחוור ושבת ויו"ט הוי זמן תפילין מדאורייתא

וע"ז פריך מעתה אפי' בחול (פי' בשלמא אי פליגי אם מחוור או אינו מחוור דהיינו כמו דהוו בעי מימר על דעתין דרבנן אינו מחוור על דעתי' דר"ג מחוור. וע"כ אומר דוקא בשבת משום דסובר דמחוור וא"כ שבת ויו"ט לאו זמן תפילין וע"כ מותר להכניסן שנים שנים. אבל בחול עובר משום בל תוסיף אבל לפי מה דמשני אמר ר' ירמי' בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקים שגבהו של ראש מחזיק ושניהם סברי דאינו מחוור ושבת ויו"ט זמן תפילין א"כ אפי' בחול נמי אמר ר' חגיי אין בעי מיהב יהבי דבחול ודאי מותר ג"כ להכניסם זוג זוג משום דאפי' בזמנו לעבור בעי כונה. אלא דבחול תלוי ברצונו אם רוצה להכניסם זוג אחת או שתי זוגות. אבל בשבת חייב להכניס שתים דהא מדרבנן אין להניחם בשבת וע"כ מוטב לדחות את השבת פעם א' ולא שני פעמים כמו דאמר לקמן בירושלמי

ובזה יתיישב מה שהקשה הק"ע דאיך מקשה מעתה אפי' בחול נמי דהא בחול אסור משום בל תוסיף עי"ש שנדחק בזה. בל לפי מה שבארתי דהא דקאמר אמר ר' ירמי' בשם שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק ופליגי בזה כמו דאמרי' בעירובין (ד' צ"ה) לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קא מיפלגי ולפי תירוץ זה סובר ר"ג נמי דאין מחוור ושבת ויו"ט זמן תפילין אפ"ה אומר ר"ג דמותר להכניסן שנים שנים (אע"ג דשבת ויו"ט זמן תפילין מדאורייתא אפ"ה מתיר להכניסן שנים שנים) א"כ צריך לומר דר"ג סובר דלעבור אפי' בזמנו בעי כוונה ע"כ פריך מעתה אפי' בחול נמי וע"ז משני דבאמת בחול נמי מותר להכניסם שתי זוגות אי בעי וכמו שאמר ר' חגי אי בעי מיהב יהבי אלא שבשבת קאמר ר"ג דמחייב להכניסם שתי זוגות משום דמוטב לדחות את השבת פעם א' ולא ב' פעמים וכמו שאומר לקמן: