נועם ירושלמי על מועד קעט

וכן השוחט חיה ועוף כו' ר' אליעזר בשם ר' הושעי' מתני' בחולין שנעשו על טהרת הקודש וכר' יהושע (פירוש ולא מיבעי' קאמר לא מיבעי' בחולין שנעשו על טהרת הקודש דאית בהו שלישי אלא אפי' חולין שנעשו על טהרת תרומה נמי אית בהו שלישי) (ומזה מוכח דרבי אלעזר אמר דאתי' כרבי יהושע ועיין בתוספות חולין ודף לד) מאן חברי' לא רוצה לומר ר' אלעזר כו' ונראה דר"א לא קאמר יותר אלא בחולין שנעשו על טהרת הקודש עסקינן והש"ס הוא דמסיים ודלא כר' יהושע ודו"ק וע"כ קאמר וכרבי יהושע דאל"ה לא מוכח אלא דיש שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקודש אבל לא רביעי וע"כ קאמר וכר' יהושע (ודלא כהק"ע דגריס ודלא כרבי יהושע) (פי' ולא מיבעי' קאמר) וא"כ מוכח דחולין שנעשו על טהרת הקודש עושה שלישי רביעי (דהא אמרינן בחולין (דף לה) יתיב רב יצחק כו' האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקודש טהור לאוכל בקודש שאין לך דבר שעושה רביעי בקודש אלא קודש מקודש בלבד ופירשו התוס' שם בד"ה האוכל דהאוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקודש טהור לאכול בקודש כמו שאינו עושה רביעי וא"כ מוכח דהירושלמי סובר דחמש בתרייתא הן בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש וחולק על הש"ס דילן ועיין לקמן ר' זעירא ר' יוסי כו' מתניתא מינה קיימא ומינה תברא כו' מה שאבאר שם ועיין בתוס' שם ד"ה האוכל ודו"ק

שם ר' זעירא כו' האוכל שלישי בתרומה נפסל גופו מלאכול בתרומה והגיה הק"ע שלישי של קודש והשיג עליו בגליון הש"ס שם דא"כ מאי פשיט כו' ולי נראה שצריך להגיה האוכל שלישי בקודש נפסל גופיה מלאכול בקודש וכמו דאמרינן בחולין (דף לד) אמר ר' זעירא אמר רב אסי אמר ר' יוחנן אמר ר' ינאי האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקודש נעשה גופו שני לקודש איתיבי' ר' זירא לר' אסי שלישי שני לקודש ואין שני לתרומה בחולין שנעשו על טהרת תרומה על טהרת תרומה אין על טהרת הקודש לא א"ל לא מיבעי' קאמר כו'

וע"כ אמרינן בירושלמי ר' זעירא ר' יוסא ר' יוחנן ר' ינאי בשם ר"ל (והיינו האמוראים דאמרינן בחולין (שם) אמר ר' זעירא אמר ר' אסי א"ר יוחנן א"ר ינאי) האוכל שלישי של קודש נפסל גופיה מלאכול בקודש וע"ז פריך ולאו מתני' היא שהשלישי שני לקודש כו' בחולין שנעשו על טהרת תרומה. וא"כ פשיטא דהאוכל שלישי של קודש שנפסל גופו לאכול בקודש ואינו סובר הטעם מפני שטהרתה טומאה היא אצל קודש דזה הטעם צריך לומר בתרומה אבל לא בשלישי של קודש וע"ז משני דמתני' בקדשי מקדש המוקדשין אהא מימר לך אפי' בחולין שנעשו על טהרת הקודש דאפילו של חולין שנעשו על טהרת הקודש נמי האוכל נפסל גופו מלאכול בקודש וע"ז אומר (שם) ר' זעירא ר' יוסי ר' יוחנן ר' ינאי כו' מתניתא מינה קיימה ומינה תברא מינה קיימה דשלישי עושה שני לקודש ואין שני תרומה שנעשו לטהרת טומאה אבל אם נעשו לטהרת הקודש נעשה גופו שני אצל קודש מינה תברא שהשלישי שני לקודש שנעשית לטהרת הקודש אבל אם נעשה לטהרת תרומה נעשה גופו שני אצל תרומה וכש"כ אצל הקודם עיין בק"ע שנדחק בזה ולי נראה שיש (ט"ס וחילוף השורות בירושלמי זה וכצ"ל) מתניתא מינה קיימה ומינה תברא (פי' שיש לסייע מזה המשנה להא שאמר ר' זעירא כו' שהאוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקודש נעשה שני לקודש וגם שיש מזה לשבור ולומר איפכא) וע"ז אומר מינה קיימה (פירוש שיש לקיים המימרא שהאוכל שלישי שנעשה על טהרת קודש נפסל גופו מלאכול בקודש) שהשלישי שני לקודש ולא שני לתרומה בחולין שנעשו על טהרת תרומה דאם נעשה גופו שני אצל תרומה (פי' אם אכל חולין שנעשו על טהרת תרומה וכל שכן אצל הקודש (פירוש אם אכל חולין שנעשו על טהרת הקודש) (והוא כמו דאמרי' לא מיבעי' קאמר לא מיבעי' חולין שנעשו על טהרת הקודש דחמירי דאית בהו שלישי אלא אפי' חולין שנעשו על טהרת תרומה נמי אית בהו שלישי) ומינה תברא שהשלישי שני לקודש ואין שני לתרומה שנעשו על טהרת תרומה אבל אם נעשו לטהרת הקודש אין נעשה גופו אצל קודש וע"ז קאמר מינה קיימה ומינה תברא דאיפשר לקיים דהיינו לסייע להמימרא שאם אכל חולין שנעשו על טהרת הקודש נפסל גופו מלאכול בקודש ולא מיבעי' קאמר כו' או שבדווקא קאמר חולין שנעשו על טהרת התרומה אבל אם אכל חולין שנעשו על טהרת הקודש לא נפסל גופו. וא"כ מוכח מזה כמו שכתבתי תחילה דהירושלמי סובר דלא כשיטת הש"ס דילן דאדרבא חמש אחרונות הם בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש וחמש ראשונות הוא לקודש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש דהא רוצה לומר דהאוכל שלישי של חולין על טהרת קודש נפסל בגופו כו' והוא הדין שעושה רביעי ודו"ק

שם ר' חנניה ר' יוסי בשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אומר המן יטמא יטמא דבר תורה כן ר' יוסי אמר הכא יטמא יטמא דבר תורה עיין במה שביארתי ע"ז בפ"ק בפסחים

שם ער כדון ר' עקיבא כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל והבשר אשר יגע בכל טמא זה ראשון שנגע בטמא לא יאכל לרבות את השני שלישי בתרומה מניין ודין הוא מה אם טבול יום שאינו פוסל בחולין הרי הוא פוסל בתרומה שני שהוא פוסל בחולין אינו דין שיפסול בתרומה רביעי בקודש מניין ודין הוא מה אם מחוסר כיפורים שאינו פוסל בתרומה הרי הוא פוסל בקודש שלישי שהוא פוסל בתרומה אינו דין שיפסול בקודש הרי למדנו לראשון ולשני מן הכתוב ולשלישי מן הדין ולרביעי מק"ו דנין לו דין מן הדין שיהא הכל משועבד להנכה שיהא השלישי פוסל בתרומה והרביעי בקודש

[והנה הק"ע פי' דהא דאמר שיהא הכל משועבד להלכה הוא דאל"ה הוי למד מן הלמד וע"כ אמר שיהא הכל משועבד להלכה והק"ו אינו אלא אסמכתא בעלמא אך דבזבחים (ד' נ') אמרינן דדבר הלמד בק"ו מלמד בק"ו. אך איפשר דהירושלמי חולק על זה אך לכאורה אם בתר מלמד אזלינן כמו דאמרינן במכות (דף ל') הניחא למ"ד בתר למד אזלינן אלא למ"ד בתר מלמד אזלינן והכא יליף קודש מתרומה ותחילה ילפינן מחולין וא"כ יכול ללמוד למד מן הלמד ועיין בספרי עמק יהושע (ס' ט') על הירושלמי דיבמות קדשים מהו שיהיו אסורין בערל ללמד מן הפסח אין אתה יכול שאין בו שבירת העצם ולא בתרומה שהוא למד מן הלמד ופי' הפ"מ דתרומה ילפינן מפסח ותרומה קודש איקרי וכבר כתבתי שם ששגה בזה דהא במ"ש אמרינן דמעשר שני דגן חולין הוא כש"כ בתרומה דהא בקידושין (ד' נ"ג) ר"ל דמעשר שני איקרי קודש יותר מתרומה עיי"ש אלא הטעם דאי משום דבתר למד אזלינן והלמד הוא לענין קדשים או דבתר מלמד אזלי' והמלמד הראשון הוא קודש אבל כעת נראה לי מהירושלמי דס"ל דר' ישמעאל סובר דאין למדין למד מן הלמד אפי' בחולין נמי וכמו דאמרינן בירושלמי (בפ"ק דקידושין ה"ב) כתיב כי יאמר לך כו' הקיש כו' ניקנית בכסף ובשטר כו' עברי' למודה מבת חורין כו' נמצא למד מלמד עד כדון כר' עקיבא דאית ליה למד מן הלמד כר' ישמעאל דלית לי' למד מן הלמד וע"כ אמר שיה' הכל משועבד להלכה כיון דכתי' ובשר קודש אשר יגע בכל טמא לא יאכל וע"כ לא הוי למד מן הלמד וע"ז אמר שיהא הכל משועבד להלכה ודו"ק]

שם (ה"ד) ר' סימון בשם ריב"ל בן דרום שאמר מגליל הבאתיה נאמן (צ"ל שאמר מדרום הבאתיה נאמן) ובן גליל שאמר מדרום הבאתיה אינו נאמן ר' ירמי' סבר מימר בתרומה שנעשה ע"ג קודש הא ע"ג עצמה לא א"ר יוסה ואפי' נעשית ע"ג עצמה

ונראה לי דפליגי על הא דתנן ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה אם האמינוהו על התרומה שיהא הטהרה אצל קודש ג"כ או שדוקא אם אומר ששמרה על טהרת הקודם וכמו דאמרינן בחולין (דף ל"ה) מתיב רמי בר חמי שלישי שני לקודש ואין כו' א"ל הנח לתרומה שטהרתו טומאה היא אצל קודש ומנא תימרא דתנן בגדי ע"ה מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש אמר רבא מדרסות קא אמרת שאני מדרסות שמא תשב עליהן אשתו נדה אבל בפירי לא אמרינן ור' יצחק בפירי נמי אמר מתיב ר' ירמי' מדיפתי ומי אמרינן בפרי והתנן אם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן ולא קא מטמא לי' תרומה לקודש ואי אמרה טהרתה טומאה אצל קודש תיטמא לי' תרומה לקודש א"ל טומאה בחיבורין קא אמרת טומאה בחיבורין שאני דמיגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה וכתבו התוס' וא"ת שאני הכא ששמרה על טהרת הקודש וממה נפשך כיון דמהימנת לי' אקודש מהימן נמי אתרומה ויש לומר כיון דתרומת חבר נמי מטמא קודש משום דטהרתה טומאה אצל קודש נא שייך הכא להימני' לעם הארץ כו'

וע"ז אומר ר' ירמי' סבר בתרומה שנעשית ע"ג קודש הא על גבי עצמה נא (פי' אפילו בשעת הגיתות דכיון דתרומת חבר