נועם ירושלמי על מועד קנח

סדר תעניות האלו פרק

שלישי

(ה"א) תני כשם שמתריעין עליהן בשאר כו' כך מתריעין עליהן בשביעית מפני פרנסת אחרים כו' חברי' אמרין מפני פרנסת עובד כוכבי' ר' זירא אמר מפני פרנסת חשודים אתי' דר"ז כר' ודחברי' כר"פ בן יאיר דר' זירא כרבי חד ספר הוי חשוד על פירות שמיטת' אייתוני' גבי רבי אמר לון ומה יעביד עלובא ובגי חייו הוא עבד (פי' דרבי סובר דשביעית בזמן הזה דרבנן כמו דאמרינן במוע"ק (דף ב') דתניא רבי אומר וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר א' שמיטת קרקע וא' שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים ודחברי' כר' פנחס בן יאיר) רבי בעא מישרי שמיטתא (פי' שרצה להתיר שביעית ורצה להקל מפני צורך עניי') סלק ר' פנחס בן יאיר לגבי' א"ל מה עיבורי' עבידין א"ל עולשין יפות כו' ידע רבי דלית הוא מסכמא עמי' אמר לי' מישגח רבי מיכול עימן כו' נחתת אישתא מן שמיא ואקפת עלוי כו'

ונ"ל דהא דקאמר מפני פרנסת עובד כוכבים הוא משום שסובר דאין שביעי' נוהג בפירו' של עובד כוכבי' משו' דיש קנין לעובד כוכבי' בא"י להפקיע מידי קדושת' וע"כ אין שביעית נוהג בפירו' של עובדי כוכבים וכמו שהאריך בזה המהרי"ט בתשובה (ח"א סמ"ג) וע"כ מתריעין מפני פרנסה עובד כוכבי' והא דקאמר עולשין נעשו יפות הוא משום דאית בירושל' (פ"ז דשביעית) לא כן אר"י ב"ח עולשין חשובות הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית (פי' שאין ירקות מצויות ע"כ הם חשובות משא"כ בשאר השנים) הדא אמרת עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ היא שביעית היא שאר השנים

וע"כ אמר לו שעולשין נעשו יפות וע"כ הבין רבי שאין רצונו להתי' שמיטה דא"כ אין עולשין יפות דהוי מאכל בהמ' ועוד מוכח מזה שסובר דאין להביא ירק מחוצה לארץ דאל"כ אין עולשין נעשו יפות דכיון דרבי התיר להביא ירק מחוץ לארץ א"כ אפילו בשביעית אינו רק מאכל בהמה

וע"כ איפשר לומר דכשביקש רבי שיאכל עמו ולא רצה לאכול עמו ובירושלמי אינו מביא הא דאמרינן בחולין (ד' ז') שלא רצה ליהנות מסעודה אחרים אלא הא שלא רצה לאכול הוא משום דאמרינן בסנהדרין (דף י"ב) דתני' אין מביאין ירק מחוצה לארץ ורבותינו התירו מאי בינייהו א"ר ירמי' חוששין לגושיהן איכא בינייהו (ופירש"י שמא יבוא עמה מגוש ארץ העמים שמטמא באוהל והתו' כתבו שמטמא במגע) וע"כ לא רצה ר' פנחס בן יאיר משום דאינו סובר כרבי דמביאין ירק מחוצה לארץ משום דחוששין לגושיהן דאם הי' סובר כרבי דמביאין ירק מחו"ל א"כ לא הוי אומר עולשין יפות (וכמו דאיתא בשביעית דמשהתיר רבי להביא ירק מח"ל א"כ אין עונשין נעשו יפות וכן כתב הק"ע). וא"כ רבי פנחס בן יאיר שסובר דאין מביאין ירק מחו"ל משום דחוששין לגושיהן. וע"כ לא רצה לאכול בבית רבי מפני שהיו אוכלים חולין בטהרה וע"כ לא הי' רוצה לאכול משו' דס"ל דחוששין לגושיהן וליכא חולין בטהרה וכמו דאמרינן בעבודת כוכבים (ד' כ') א"ר פנחס בן יאיר תורה כו' פרישות מביאה לידי טהרה טהר' מביאה לידי חסידות כו'

וא"כ נתבאר דהא דמתריעין בשביעי' מפני פרנסת עובד כוכבי' הוא משו' שסוב' דיש קנין לעובד כוכבי' בא"י להפקיע מידי קדוש' שביעית ואפשר שסובר דאי אפשר להביא מח"ל משום גושיהן ע"כ אין הקנה רק בפירות של עובד כוכבי' וע"ז אמר אתי דר"ז כרבי דרצה להתיר שביעית מפני פרנסת עניים והם חשודים על השביעית אבל לא משום שרוצים לאכול אחר הביעור דהא אפשר להביא מחו"ל דרבי מתיר להביא ירק מח"ל. ודחברי' כר' פנחס בן יאיר דלית לי' פרנסת עניים החשודי' וכמו שלא הסכי' עם רבי להתיר שמיטה ומתריעין מפני פרנסת אחרים דהיינו פרנסת עו"ג ובכדי שיהיו ישראל יכולים לאכול משל כותי משום דא"א להביא מח"ל דס"ל אין מביאין ירק מח"ל. וע"כ אומר עולשים יפות דאם הי' מתיר להביא ירק מח"ל אם כן לא חשיבי עולשין מאכל אדם כמו שהבאתי מהא (דפ"ז דשביעית)

[ובזה יתבאר הירושלמי (ספ"ט דשביעית) ריב"ל הוי מפקיד לתלמידים לא תזבן לי ירק אלא מגינתא דסיסרא קם עמיה כו' א"ל איזיל אומר לרבך לית הדא גינתא דסיסרא דיהודאי הות וקטליה ונסביה מיניה אין בעיתא מחמרא על נפשך אשתווי לחברך. וכתב המהרי"ט (סמ"ג) הביא הירושלמי (פ"ט דשביעית) שהביא המהרי"ק דריב"ל הוי מפקיד לתלמידיה לא תזבן לי ירק אלא מגינתא דסיסרא לשיטתו דלפי האמת פירות של עובד כוכבים אין בהם תורת שביעית ואמר שהוא סיסרא האמור במקרא ואפי' היה כן מאחר שנכבשה הארץ כבר קודם לכן מה יפה כוחו של סיסרא ועוד מהו זה שאמר לו אלא אי בעית מחמרא על נפשך אשתווי לחברך שהרי אם היה משתוה לחברי' אינה חומרא אלא קולא שיקח מכל העובדי כוכבים וכתב המהרי"ט שכך הוא הפי' שריב"ל היה סובר דיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מידי שביעית והי' מתיר לעצמו ליקח רק מן העובד כוכבים אחר הביעור אלא שהיה חושש דשמא קרקע שביד העובד כוכבים אנסיה הישראל ולקחו ממנו כו' ובהנך מודה ריב"ל דאין להם קנין דקרקע אינה נגזלת ולכך היה מצווה שלא יקחו אלא מגינתא דסיסרא שהיה סובר שאותו העובד כוכבים לא הי' אנסו וירושה הי' לו מאבותיו ואמר לו אלי' לית הדא גינתא דסיסרא דיהודאי הוי וקטליה ונסבי' מיניה. א"כ אף לפי דעתו דסבר יש קנין הכא לא הוי קנין. לכך אמר לו אי בעית מחמרא אנפשך שאתה מדקדק שלא ליקח מסתם העובד כוכבים כו' חומרא יתירא הוא לחוש כו' וחזקה שכל מה שבידו שלו הוא שקנה כו' מן הישראל כו' ויותר טוב היה שתחמיר על עצמך ואשתווי לחברך ולא תקנה כל עיקר מן העובד כוכבים דאין קנין כו' עכ"ל

והנה מה שכתב ההרי"ט הוא דוחק גדול דהא אמרינן בסוכה (ד' ל) סתם עובד כוכבים כו' ועוד דזהו דוחק שאמר לו שזאת החומרא אינה חומרא ואי בעית לאחמור על נפשך תעשה חומרא יתירא שלא ליקח כלל מן העובד כוכבים משום דאין קנין

ע"כ נראה לי שאמר לו שמה שאמר לי' ליקח מן סיסרא ולא משאר עובד כוכבים משום דילמא אינה שלהם. ואם כן אין קנינו מפקיע רק משל סיסרא שהיה מחזיק אותו שהקרקע שלו שקנה בדמים וא"ל אדרבא דקטל' סיסרא ליהודאי ונסביה מיניה וא"כ אינו מפקיע מקדושה כיון דהוי גזילה בידו וע"כ אמר לו אין בעית לאחמורי על נפשך לחוש לגזל וא"כ ליכא פעולה ליקח מן העובד כוכבים דכיון דלא קנה ע"כ אינו מפקיע הקדושה. ועל כן א"ל אי בעית לאחמורי אשתווי לחברך דהיינו שיקח ירק הבא מחוץ לארץ וכמו שהתיר רבי להביא ירק מח"ל פי' דבודאי דלא יעבור על שביעית אך הענין הוא מפני שחוששין לגושיהם ע"כ יסמוך על חביריו

וכל זה הוא לשיטת הירושלמי אבל הש"ס דילן סובר דאין מתריעין בשביעית אלא מפני האילנות לרשב"ג וכמו דאיתא בתענית (ד' ט) ת"ר מתריעין על האילנות כו' על הבורות והשיחין והשיחין והמערות אפי' בשביעית ורשב"ג אומר אף על האילנות בשביעית מפני שיש בהם פרנסה לעניים וכתבו התוס' פי' בספיחים היוצאים מהם כו' עיין שם ודו"ק: בשלשה פרקים פרק

רביעי

(ה"א) ר' יצחק בר נחמן בשם ריב"ל יוה"כ שחל להיות בשבת אע"פ שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה ר' סימון בשם ריב"ל שבת שחל להיות בחנוכה אעפ"י שאין מוסף בחנוכה מזכיר של חנוכה במוסף אוספין עלה ר"ח שחל להיות בתענית אעפ"י שאין נעילה בר"ח מזכיר של ר"ח בנעילה ר"ח ותענית איכן הוא מזכיר של ר"ח ר' זירא אמר בהודיי' ר' בא בר ממל אמר בעבודה ר' אבינא אומרה ברכה רביעית א"ר בא מה מצאנו בכל מקים אומרה ברכה רביעית אף כאן כו' ונפק עובדא כהדא דר' בא

[הנה זה הירושלמי כבר ביארתי בספרי נועם ירושלמי ש דברכות) וביארתי שם כל הירושלמי והא דקאמר ר"ח שחל להיות בתענית כו' ביארתי שם דקאי על תפלת נעילה היכן הוא אומר של ר"ח. וביארתי שם דהא דבכל מקום אומר בעבודה היינו משום דתפלת שחרית אינה באה משום היום דווקא דהא בכל יום מתפלל שחרית ומנחה ע"כ אומר בעבודה רק במוסף אומר של ר"ח באמצע הוא משום דמוסף באה בשביל מוספי שבת א"כ נתחדשה מחמת שבת ע"כ אומר של ר"ח באמצע ועל כן מיבעי' ליה בר"ח שחל להיות בתענית ומתפלל של נעילה שתפלה באה מחודשת מחמת שהיום הוא תענית ציבור. ע"כ מיבעי' ליה בר"ח ג"כ אם שהוא אומר בעבודה או שאומרה ברביעית כיון שהתפלה מחודשת מחמת היום וע"ז אומר מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן אומרה ברכה רביעית פי' בתפלת נעילה שהיא באה מחודשת מחמת אותו היום אע"פ שאין התפלה מחמת ר"ח בעצמה אעפ"כ כיון שנתחדשה התפלה לאותו היום ע"כ צריך לאומרה באמצע. ואע"פ שכתב הטור דתפלת נעילה הוי י"ח ברכות בת"צ אעפ"כ הא הירושלמי ס"ל לפי מה שכתבו התוספות בברכות (דף כא) דתפלת מוספין של ר"ח נמי מתפלל י"ח ואעפ"כ מתפלל באמצע כיון שנתחדשה רק מחמת אותו יום ע"כ צריך לאומרה באמצע והא דבחנוכה אפי' במוספין של שבת ור"ח אינו אומר רק בהודאה. הוא דבחנוכה עצמה לא מצינו שיאמר של חנוכה ברכה רביעית משא"כ בר"ח שאומר במוספין של ר"ח ברכה רביעית.