נימוקי יוסף על בבא מציעא ו:
Nimukei Yosef on Bava Metzia 6b · נימוקי יוסף על בבא מציעא · free full Hebrew text
Open in the reader →וכתב הר"נ ב"ר ז"ל לפי' נ"ל עוד דאפילו בשטרי דלאו אקנייתא כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו ובלבד שיזכו עדים למלוה ושיעמוד השטר בידם מאותה שעה ואילך בשביל המלוה דבכי האי גוונא הרי מלוה עמו דזכין לאדם שלא בפניו ולא באנו למעט בשטרי דלאו אקנייתא אלא שלא יכתבו שטר ללוה ויתנוהו לו או שיעמיד בידן של עדים בעדו עכ"ל:
אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות. שאם יטרפוה ממנו ישלם לו:
לאישתעויי דינא בהדיה. דבעל חוב ולסלקו מעל שמעון בכל טענה שיכול לטעון:
ולא מצי אידך למימר ליה לאו בעל דברים דידי את. ומיהו לאו דינא הוא דליזיל על כרחיה אלא ה"ק דאי אזיל לא מצי אידך למימר ליה וכו' ונפקא מינה אי אזיל ראובן [או לא] להיכא דשוייה [ראובן] לההוא שדה אפותיקי מפורש לבע"ח דידיה דאילו שמעון לא מצי מסלק ליה בזוזי אבל ראובן מצי לסלוקי א"נ נפקא מינה להיכא דלא מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא דאילו ראובן משתעי דינא בהדיה לא יטול בע"ח אלא שיעור חובו בלבד ואילו שמעון בע"ח מסלק ליה לגמרי ואפילו משבחא ואינו נותן לו אלא הוצאה בלבד דכיון דשוייה ניהליה (ליה) [לוה] אפותיקי מצי א"ל ללוקח ארעאי אשבח:
עלי [דידי הדר]. מה שאתה מוציא משמעון יחזור עלי:
עסיקין. עוררין כמו כי התעשקו עמו:
עד שלא החזיק בה וכו'. לא מחוור לפרש שלא החזיק ושלא נתן נמי מעות דא"כ מאי קמ"ל פשיטא דיכול לחזור בו אלא ודאי מיירי שקנה בא' מן הדרכים שקונים בהם ואפ"ה אם קודם שנשתמש בה יצאו עליה מערערין יכול לחזור בו שאין לך מום גדול מזה שקודם שנשתמש בה יצאו עליה מערערים. ולפיכך יבטל המקח ויחזיר מוכר את הדמים מתורת מקח טעות אבל כשהחזיק בה כלומר שנשתמש בה קודם שיצאו עליה עסיקין אין זה מקח טעות אלא הרי הוא כאילו יצאו עליה לאחר זמן מרובה דמי דמצי א"ל אחוי טרפך ואשלם לך והשתא אתי שפיר שאע"פ שהחזיק בדרך קניה אכתי בעי מאימתי הויא חזקה כלומר של תשמיש כדאמרינן דאי לאו הכי מאי בעי מאימתי וכו' תנינא לה בהדיא (ב"ב דף מב.) נעל וגדר ופרץ כל שהוא הויא חזקה וכתב הרנב"ר ז"ל שכן מצא להרמב"ם ז"ל בפי"ט מהלכות מכירה:
מכי דייש. מתקן השדה סביב ומגביהו א"נ אית ליה ארעא אחריתי גביה דההיא ארעא ואיכא מצרא בינייהו אי דייש ליה לההיא מצרא דביני ביני ושוינהו לתרוייהו ארעא חדא הרי החזיק בה:
אפילו באחריות. אם החזיק אמצרי אינו יכול לחזור בו ולומר עתה שהמעות בידי אעכבם שהרי סופך לשלם לי מעותי:
אחוי טרפך. שעמדת בדין ונתנו לו יכולת לטרוף ממך אבל כל כמה דלא עמדת בדין איני ירא מהם ומכאן נראה להדיא דהא דאמרן לעיל דינא הוא וכו' לאו דליזיל על כרחיה קאמרינן דהא א"ל אחוי טרפך משמע דלא ידע איהו כי אזל חבריה לדינא: