נזיר ז:

וְאִי תְּנָא שָׁעָה אַחַת מִשּׁוּם דְּלָא נָחֵית לְדַוְקָא אֲבָל אַחַת וּמֶחֱצָה דְּנָחֵית לְדַוְקָא אֵימָא לָא לִימְנֵי תַּרְתֵּי קָמַשְׁמַע לַן כּוּלְּהוּ נָזִיר שְׁתַּיִם

מַתְנִי' הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אַחַת נָזִיר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם שֶׁאֵין נְזִירוּת לְשָׁעוֹת

גְּמָ' אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם אֲבָל אָמַר שְׁלֹשִׁים [יוֹם] וְיוֹם אֶחָד נָזִיר שְׁתַּיִם

רַב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּדָרֵישׁ לִישָּׁנָא יַתִּירָא

דִּתְנַן לֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָא וְרוּמָא וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ