נאות דשא ס

כיון שיש שטר שהוא ערב הני תרתי מילי סתרי אהדדי מש"ה לא פ"ד משא"כ התם לא סתרי אהדדי דנוכל לומר שלוה ברבית לאחר או שרבע לאחר או שאחר הורגו והראב"ד ז"ל כ' בתשובותיו דכל עדות שבטלה מקצתה מחמת פסול קורבה בטלה כולה כדאשכחן שמיעטה תורה נמצא א' מהן קרוב או פסול ולא פ"ד משא"כ בהנך דאמרינן פ"ד לפי שמעיד על עצמו ואין זה נחשב עדות כלל לומר עדות שבטלה מקצתה כו' ודמיא להא דאמרינן במקיימי דבר הכתוב מדבר כו' ומוכח כדברי הראב"ד בפ"ק דסנהדרין דקאמר פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו ולא להורגה פשיטא מ"ד אדם קרוב אצל אשתו לא אמרינן וקשה הא פשיטא דבעל פסול להעיד לאשתו אלא ה"ק מאן דאמר אין קרוב כ"כ אצל אשתו עד שלא יהי' נחשב עדות פסול ואמרינן בטלה מקצתה קמ"ל דאשתו כגופו והוי כמעיד על עצמו ואינו נקרא עדות כלל ולא בטלה כולה. וה"נ אמר התם פלוני רבע שורי אדם קרוב אצל ממונו ולא אמרי' אע"ג דודאי אינו נאמן להעיד על שורו להורגו אלא ה"ק דאין זה כמעיד על עצמו אלא נקרא עדות פסולה ואמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו ולפ"ז ניחא הירושלמי דלעיל בכתב נכסיו לב' בני אדם דפוסל ר' יוחנן וסייעי' ר"א ממתני' דכי היכי דהתם בטלה כולו ה"נ הכא עכ"ד הרא"ש ז"ל והנה לפירש"י ז"ל הוי ההוא דאלעי וטובי' כפי הדרך הראשון שנוכל לחלוק גוף הדבור להאמין על הלוה ולא על הערב ולהראב"ד הוי כפי הדרך השלישי דאפי המשמעות ה"א לחלוק כלל ואפ"ה הקשה הראב"ד אפילו לשיטת עצמו דנימא פ"ד ולא תירץ רק משום דבפסול קורבה גלי קרא דבטלה כולה משא"כ במעיד על עצמו בכה"ג הוי אמרינן פ"ד אע"ג דהוי תרתי דסתרו הרי דהראב"ד ס"ל אפילו בכה"ג פ"ד והיש מתרצים תירצו דבאמת דבכה"ג משום דסתרי אהדדי לא פ"ד. ולפ"ז לכאורה האי דינא במחלוקת שנוי' דלהיש מתרצים לא תפסינן תרתי דסתרי ולהראב"ד תפסינן שפיר ועיין מכל זה בשו"ת נודע ביהודא חלק אה"ע סימן ע"ב בסתירת היתר הב' ע"ש

אולם נראה שהרא"ש ז"ל בעצמו סתר דברי היש מתרצים והוכיח שדברי הראב"ד עיקר והוא דלכאורה צריך להבין במה שהתחיל הרא"ש ז"ל להקשות דנימא פ"ד אפילו לשיטת הראב"ד ומכ"ש דאזיל קושייתו גם לפירש"י ז"ל דלפירושו ודאי דאית לן למימר פ"ד וא"כ מאי כ' ויש מתרצים כו' הא אכתי קשיא לשיטת רש"י ז"ל. יותר יש לדקדק במה שסיים הרא"ש ובהכי ניחח ההוא דירושלמי כו' הרי כ' הרא"ש בתחלת דבריו דלפירש"י הוי ההוא אלעי וטובי' ממש הך דינא דירושלמי וח"כ הו"ל למכתב נמי דבהכי ניחא הך דהכי לפירש"י וכד מעיינת הן הן דברי הרא"ש ז"ל דבתחלה כ' וא"ת כו' דקושיא זו אליבא דכ"ע וע"ז כתב ויש מתרצים כו' וא"כ נסתר פירש"י ומוכח פי' הראב"ד וע"ז כ' אח"כ מה שתירץ הראב"ד בעצמו וע"כ רש"י נמי הכי ס"ל ומש"ה נמי אע"ג דבה"ג שייך שפיר פ"ד מ"מ בפסול קורבה בטלה כולה וע"ז בא הרא"ש להביא ראי' לתירוץ הראב"ד מההוא דירושלמי דנהי דמש"ס ליכא ראי' לדחות דעת היש מתרצים משום דאפשר לפרש הש"ס דלא כרש"י מ"מ הרי דינו של רש"י מבואר בירושלמי לפסול וא"כ להיש מתרצים שאינם מחלקים בפסול קורבה לשאר פסולים אלא בין היכי דאפשר למפלג ולא סתרי ובין היכי דסתרי א"כ בההוא דירושלמי דודאי אפשר למפלג אמאי פסל אע"כ כתירוץ הראב"ד דפסול קורבה שאני ותו לא מחלקינן בין סתרי ללא סתרי כלל דתו אינו לנו ראי' לחילוק זה כלל כן נ"ל בהמשך דברי הרא"ש ז"ל הרי דהרא"ש עצמו מודה לדברי היש מתרצים ומחזיק בשיטת הראב"ד ז"ל דבכל גווני פ"ד אף דסתרי כל שאינו פסול קורבה

אמנם קשיא לי לפירש"י ז"ל בהציע לפניך הסוגיא דפ"ק דסנהדרין דף ט ע"ב אמר רב יוסף פלוני רבעני לאונסי הוא ואחר מצטרפין להורגו ולרצונו רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד כפירש"י בד"ה אל תשת רשע דכתיב אל תשת ידך עם רשע עכ"ל קצת נראה דדברים אלו מיותרים דמי לא ידע באלה (ועמ"ש לקמן) רבא אמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע (פירש"י עפ"י עדות עצמו אינו נעשה רשע ונהרג הרובע דפ"ד ומהימנינן לי' לגבי' חברי' ולא לגבי דידי' שפסול לעדות) אמר רבא פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו ולא להורגה לפי' דאין אדם נאמן להעיד על אשתו ופ"ד ומהימן לגבי הבועל ולא לגבי אשתו) מאי קמ"ל דפ"ד היינו הך מהו דתימא אדם קרוב אצל עצמו אמרינן אצל אשתו לא אמרינן. לפירש"י אצל אשתו ל"א אדם קרוב לענין פ"ד והואיל ומהימן אההוא דיבורא למקטלי' לחברי' לקטלי' נמי לדידה קמ"ל) בעי רבא פלוני רבע שורי מהו מי אמרינן אדם קרוב אצל ממונו או לא בתר דבעיא הדר פשטי' אין אדם קרוב אצל ממונו. (פירש"י לא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו לענין פ"ד והשור יסקל והא דאמרינן בתמורה דנרבע עפ"י הבעלים אינו נסקל היינו דוקא היכי דלא העידו הבעלים על הרובע מי הוא. אבל הכא דגברא מיקטל עפ"י בעל השור לא פ"ד משום ממון) ע"כ סוגיות הש"ס. וע"ש בתוס' ד"ה אצל אשתי שפירשו ג"כ כשיטת רש"י וביאר שם בנודע ביהודא סוגיות הש"ס לשיטתם דרב יוסף דסבר לא פ"ד לח ס"ל דמשום הא לא מהימן כלל אלא אדרבא הואיל ומהימן על הרובע מהימן נמי אדנפשי' ומש"ה לא מיקטל הרובע משום דכיון דמהימנינן לי' ונעשה רשע. וגזרת הכתוב הוא דאין דנין עפ"י עדותו של רשע אפילו אם הדבר אמת והיינו דקאמר רב יוסף לרצונו רשע הוא ואלו לפי פשוטו דטעמא דרב יוסף הוא משום דכיון דלא פ"ד אינו נאמן כלל א"כ איך קאמר רשע הוא דמשמע מכאן ולהבא הוא פסול לעדות ואיך יעלה זאת על הדעת שיהי' אדם נאמן לפסול עצמו ומי גרע לגבי עצמו מקרוב. ותו הא לא מהימנינן ליה כלל איך נעשה רשע. ולשיטת רש"י ותוס' הנ"ל ניחא כיון דרב יוסף דסבר לא פ"ד הו"ל לדידיה מעיד על עצמו כמו שורו לרבא ואמרי' מגו דמהימן ארובע מהימן נמי לדידיה שנרבע לרצונו והו"ל רשע. ומש"ה אין עדותו מועיל ורבא ס"ל דאע"ג דמהימן לגבי חברו מ"מ לגביה נפשיה לא מהימן שיהיה נעשה רשע ופ"ד. ומש"ה לא מפסל עדותו ובתר הכי קאמר רבא באשתו דג"כ דינא הכי משום דה"א דלגבי אשתו שאינו קרוב כ"כ כמו גבי עצמו אמרינן שפיר מגו דמהימן כו' וגם האשה מיקטלא קמ"ל דאין חילוק דגם באשתו ל"א מגו ופ"ד ולא מיקטלא. ובתר הכי קאמר בשורו דאע"ג דאדם לא מהימן אשורו מ"מ פ"ד לא אמרינן בשורו והיכי דשייך למימר מגו מהימן גם אשורו ומזה הוציא הגאון בנודע ביהודא שם דלשיטה זו שהוא שיטת רש"י ותוס' והרמב"ם והטור וב"י בח"מ סימן ל"ד הובא שם בסמ"ע ע"ש ממילא כל היכי דלא פ"ד חין הכוונה דלא מהימן כלל אלא אדרבא מהימן בהכל ע"ש באורך שזהו תמצית דבריו וכ' שם ששיטה זו עיקר להלכה והוצי' מזה דין מחודש לדעת הרשב"א דס"ל היכי שא"א לחלוק לדבור עצמו לא פ"ד אזי מהימן בהכל. וכן כל היכי דלא פ"ד ע"ש

ובאמת שדבריו ניכרים וראוים למי שאמרם ובזה נראה לי להבין דברי רש"י שהבאתי לעיל שכ דכתיב אל תשת ידך עם רשע. כתבתי לעיל דלכאורה הוא ללא צורך ולהנ"ל יובן היטב. והוא כי בדברי הכתוב עצמו יל"ד דהו"ל לומר אל תשת רשע עד מאי אל תשת ידך כו' ויובן עם מ"ש בש"ע חו"מ סימן ל"ד עד כשר שיודע בחברו שהוא רשע ואין הדיינים מכירין רשעו אסור לו להעיד עמו. אע"פ שהוא עדות אמת. וכ' שם בסמ"ע שזהו ביאור הפסוק אל תשת ידך עם רשע שהוא אזהרה לעד הכשר שלא יצטרף ויעיד עם הרשע וביאר שם הש"ך טעם הדבר דהא דאין דנין עפ"י עדותו של רשע לאו משום דחשדינן לי' דמשקר לבד אלא דג"כ גזרת הכתוב הוא דאע"פ שהוא עדות אמת מ"מ כיון שהוא רשע בטל העדות ע"ש. וזהו ג"כ כוונת רש"י לבאר דברי ר' יוסף דקאמר רשע הוא והיינו משום דמהימנינן ליה בכל העדות ולכן הוקשה לרש"י דכיון דמהימנינן ליה יהרג הרובע ומה יזיק רשעתו כיון דעכ"פ מעיד אמת להכי פירש"י דכתוב אל תשת ידך עם רשע דמזה מוכח דגזרת הכתוב הוא בעדותו של רשע דאע"פ שהוא אמת אין דנין ע"פ עדותו וזה נכון וקרוב לפשוטו בכוונת רש"י ז"ל. ובהא מיושב לי ג"כ קושיות הש"ך בסימן ל"ה ס"ק כ"ג אהא דכתב שם המחבר הפסול מדבריהם דעדות שהעיד קודם שהכריזו עליו בבה"כ אינו פסול וכ' שם הסמ"ע בשם הנ"י פי"ב דלאותו עדות שנפסל בשבילו א"צ הכרזה. והקשה השיך דלאיזה צורך הביא הסמ"ע זאת דהנ"י לא כ"כ אלא על המקשה בההוא דבר בינתים דאסהידו עלי' לדידי אוזף ברבית ופסלי' רבא לעדות ע"פ האי סהדותא ופריך הש"ס הא הלוה נעשה ג"כ רשע ולמה קיבל רבא עדותו ומשני רבא לטעמי' דס"ל פ"ד וע"ז הקשה הנ"י הרי לוה ברבית אין הלוה פסול אלא מדבריהם וא"כ עדיין לא הי' הכרזה ומאי פריך

הגה"ה מדברי הנ"י גופי' מוכח דרכו של הנודע ביהודה דהיכי דלא פ"ד נאמן בהכל ועי"ז הוא רשע לכן הקשה הנ"י דנהי דמהימן בהכל הרי עדיין לא הכריזו משא"כ אי נימא דהיכי דלא פ"ד לא מהימן כלל אין מקום לקושיות הנ"י דהמקשה דלא ידע דפ"ד פריך שפיר למה הימני' רבא כיון דמשים עצמו רשע וזה ג"כ ראי' חזקה ודו"ק היטב

וע"ז תירץ הנ"י דלאותו עדות שנפסל בשבילו א"צ הכרזה משא"כ למסקנת הש"ס דפ"ד אין נ"מ כלל מדין זה דלא יצויר כלל לאותו עדות שנפסל בשבילו דהא אמרינן פ"ד וא"כ לאיזה ענין הביא הסמ"ע דברי הנ"י עכ"ד הש"ך ולפ"ד הגאון בנודע ביהודא הנ"ל א"ש כי באותו סימן הביא הסמ"ע דברי הרשב"א הנ"ל ועוד כמה דרכים דל"א בהו פ"ד ע"ש בס"ק ס"ב וס"ג ממילא להנ"ל דהיכי דלא פ"ד מהימן בכל העדות א"כ שפיר נ"מ בדינו של הנ"י דהיכי דנפסל מדרבנן עפ"י עצמו אף שעדיין לא היה הכרזה אפ"ה לא דיינינן עפ"י אותו העדות כיון דרשע הוא וא"ש ומדברי הש"ס גופי' בההוא דבר בניתום מוכח ג"כ כדברי הגאון הנ"ל מדפריך על רבא למה קיבל עדותו דהא הו"ל רשע כיון שהודה שלוה ברבית ולא ידע עדיין מתירוץ דפ"ד א"כ איפכא הו"ל להקשות דאין העד נאמן כלל ולא הוא נעשה רשע ולא בר בניתום א"ו משמע דהיכי דלא אמרינן פ"ד מהימן בהכל הרי מכל זה הראיתי פנים לדברי הגאון ז"ל

אבל הראב"ד ז"ל שיטה אחרת לו בזה וכמו שהעתקתי לעיל דברי הרא"ש ז"ל בשמו דס"ל בההוא דשירו דכיון דלא פ"ד בטל כל העדות וכן גבי אשתו למאי דקאמר מהו דתימא אדם קרוב אצל אשתו ל"א היינו ויתבטל כל העדות. וכן בהשגות בה' עדות בדין רבע שורי כ' יש מן המפרשים הטובים שפירשו בההוא דרבע שורי דנתבטל כל העדות והביא כ"ז בנודע ביהודא שם בד"ה מסתעף ע"ש. וכ' שם