נאות דשא קלח

הרע הזה שנעשה מוסר ממון ישראל ליד גוי ונו"נ ביד שלקח חלק השותפים והשכירו ליד גוי ונתן להם כתב אוראנדא על אותו החלק ואין לך נו"נ ביד גדול מזה ודאי דחייב לשלם להם כדין מוסר כל מה שהזיקם וזה פשוט. ולענין אופן התשלומין מה שצריך פלוני המסור לשלם להשותפים נ"ל דשייך בזה דין דכל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה וצריך לשלם להשותפים מה שהיה שוה אותו החלק הג' שנשכור על שתי שנים וכפי מה שהיה שוה אותו החלק להשכיר על ב' שנים בעת שמסרו פלוני לנכרי ככה צריך לשלם להם ולא מבעיא הסך ת"ת זהובים שלקח נוספה אצל הנכרי לשנה דמזה אנו רואין שהי' שוה ת"ת זהובים יותר לכל שנה פשיטא דמוכרח לשלם להם ששה עשר מאות זהובים אלא כל מה שיהי' נישום שהי' שוה אז יותר הכל מוכרח לשלם דזה כיון שנו"נ ביד וכבר בארנו דאין זה נקרא אונס א"כ הו"ל מסור וגזלן וכמבואר בפוסקים סימן שפ"ח יעו"ש ואנו דנין בו דין הגזלנים משלמין כשעת הגזלה ואעפ"י שעתה נתקלקל שהשררה לוקח כל האורנדא מאת פלוני בשנה השנית וגם בסוף שנה ראשונה כבר קלקל לו כמה דברים השייכים לאורנדא אין בזה כלום כי הוא חייב לשלם להשותפים כמה שהי' שוה בעת הגזלה ואם יאמר פלוני הרי קלקול זה נעשה ע"י תביעות השותפים שתבעוהו להשררה וא"כ מה שהם עצמם קלקלו למה יוכרח הוא לשלם להם אף אנו נאמר אליו דאין אנו משגיחין עתה כלל בזה וממ"נ כאשר נחקור בטענותיו מה שיש לו על השותפים כאשר יתבאר לקמן אי"ה ושם בין אותן הטענות הוא תובע להשותפים שמסרוהו וגרמו היזקות במה שנתקלקלו לו כל אורנדא אז נעיין ואם יצאו השותפים חייבים באותו טענה א"כ יצטרכו הם לשלם לו כפליים ממה שאנו מחייבים עתה לפלוני ואם יצאו זכאים מאותו טענה שוב לא יזיק להם דברים אלו כלל דמה שעשו בדין עשו שהוכרחו לתובעו להשררה עבור שלא רצה לציית דייני ישראל כאשר יבואר אי"ה במקומו וא"כ מה שנתקלקל האורנדא עי"ז לכאורה הי' לנו לומר דהוי כאלו נעשה ע"י פלוני בעצמו וכאלו הוא קלי' במעשיו הרעים שלא רצה לעמוד לדין ואלו השותפים מאי הו"ל למעבד שלא רצה ליתן להם מעות מזומן מה שנתנו לשחדים אחר שדחה אותם מאורנדא ומאי הו"ל למעבד וא"כ הוי כאלו הוא קלי' אלא שאין אנו צריכין לזה ולכל הפחות אנו דנין כאלו נעשה הקלקול בעצמו ולכן אמרינן שישלם כשעת הגזלה

ומה שאנו דנין בזה דין הגזלנים משלמין כשעת הגזלה אע"ג דזה לא נאמר אליו רק במטלטלים משא"כ בקרקע בסימן שע"א דאם אירע בה קלקול הבא מאליו אומר הרי שלך לפניך יעו"ש ז"א מכמה טעמים לא מבעיא למה שרוצה המ"ב בסוף סימן ק"ז לומר דאוראנדא הוי מטלטלין יעו"ש א"כ פשיטא דצריך לשלם כשעת הגזלה אלא אפילו לסברא אחרת שכתב שם דהוי קרקע ע"ש מ"מ פשוט דאין לו ענין לההוא דסימן שע"א דאומר הש"ל דהתם הטעם משום דקרקע אינה נגזלת וכל היכא דאיתי' ברשותי' דמרי' איתא וזה לא שייך בשכירות הקרקע לומר דאינה נגזלת וד"ז הוא מושכל ראשון ועיין בש"ך סימן שי"ג מה שהאריך שם לבאר משכירות ליומא ממכר הוא לא אמרינן אלא לענין אונאה או לענין ההנאה של השכירות ולא לענין גוף הדבר הנשכר ומש"ה כיון שאין גוף החצר קנוי' לשוכר אין החצר זוכה לו אלא למשכיר הוא שזוכה וא"כ פשיטא דלא שייך בהא למימר כל היכי דאיתא ברשותי' דמרי' איתי' ומאחר דחזינן שהפקר קונה החצר למשכיר ולא לשוכר איך נימא כל היכי דאיתי' הוא ברשות השוכר ותו דאפילו בקנין פירות קי"ל דלאו כקנין הגוף דמי מכ"ש בשכירות דעלמא עיין בסימן רנ"ז סעיף ה'. וא"כ פשיטא דבשכירות לא שייך לומר קרקע אינה נגזלת ושיאמר לו הש"ל והגע עצמך אחד ששכר בית מחברו ותוקף בו אחד וגזלו מאתו ודר בו בכל השנה אטו יאמר לו בסוף השנה הרי שלך לפניך הא ודאי דליתא משום שצריך להחזיר לו דבר שגזל חף שנתקלקל וזה לא גזל גוף הבית רק השכירות הוא שגזל ומחויב להחזיר לו קרקע שכורה אצלו וזה אינו ויחזיר לו רק קרקע שאינו שכורה והשכורה נגזלת ה"נ בזה כיון שעתה נתקלקל השכירות שהשררה לוקח מהם כל האוראנדא פשיטא שאינו יכול לומר לו הש"ל כ"ז ברור בעינינו ומצורף לכל זה מה דאפילו אי הוי דמי לההוא דסימן שע"א מ"מ יש מקום לומר שישלם בעד כל הגזלה שלא יוכל לומר הש"ל מדין דהתם בסעיף ג' בגזל שדה ונטלוהו מציקין בכח המלך או מכת מדינה כגון שלקח המלך שדות של כל אנשי מדינה אומר הש"ל ואם מחמת הגזלן נלקחה חייב להעמיד לו שדה אחרת או לשלם ממילא בנ"ד שהשררה הזה יש לו הרבה עיירים וכפרים לערך שלש מאות ויותר ומן שום אדם לא לקחה האוראנדא תוך המשך רק מפלוני הזה א"כ ודאי שמחמתו נלקח וביחוד שיודעין אנו שמחמתו נלקח כי גם האדון עצמו שהשכיר לפלוני אינו רוצה לסייע לו כלום ואדרבא כעס עליו מאוד כשבא פלוני אליו שיסייע לו והשיב לו גם אותי בזית ולמה לא שלמת להיהודים השותפים לכל הפחות מעות מזו מן שהי' להם בתוך אורנדא ערך מאה אדומים והוכרחו לתבוע להשררה ועפי"ז נודע מהשחדים ועפי"ז לקחה השררה מידו וא"כ פשיטא דאין שייך לומר כאן הש"ל אפילו אם הי' כאן גוף קרקע

מכל הטעמים האלו אנו דנין בזה שמחויב לשלם כפי מה שהיה שוה אותו חלק הג' להשכיר על ב' שנים בעת הגזלה שגזלו פלוני ומסרו ליד הגוי וצריך דבר זה להתברר בעדים כמה הי' שוה אז להשכיר ואם לא יוכל הדבר להתברר ישבע א' מהשותפים כמה הי' שוה אז וככה יטול מפלוני וזה מדין נגזל שנשבע ונוטל דאעפ"י דבמסור מבעי' לן אי איכא בי' תקנות נגזל ונשאר בתיקו ולקולא כמבואר בפוסקים סימן שפ"א מ"מ זה שנשא ונתן ביד כאשר בארנו לעיל וגם בארנו שם דאינו אנוס כלל ודברי שטות הוא לומר זאת אחר ששכר מהאדון כל הגלילות והחזיק כמה ימים והאדון קיבל שחדים הרבה ואמר לו ערל א' שכאשר לא ישכיר לו אותו חלק ישכור כל הגלילות משום כך חסר תיכף ממון השותפים ליד גוי הלזה יקרא אונס אין זה אלא אנס וגזלן ולכל הפחות הי' לו להמתין ולחקור אולי לא יעשה ערל כלל דבר זה או אפילו אם רוצה לעשות אולי לא יהי' לאל ידו ובנשא ונתן ביד הו"ל דין גזלן ושייך בי' תקנות נגזל כמבואר בסימן שפ"ח ולכן כשלא יהי' אפשר להתברר ישבע א' מהשותפים ויטול ומלבד כל זאת הנה פלוני הזה פסול לעדות ולשבועה חדא מההוא דסימן שפ"ח סעיף ח' וזאת שנית כתב אלינו הרב הגליל שעפ"י העדיות הנגבים לפניו על אותו פ' על עסק חילול שבת ושאר דברים הוא פסול לעדות ולשבועה וא"כ מאחר שהוא מודה במקצת שהרי מודה הוא הת"ת זהובים שלקח נוספה שזה נתחייב מיד לפי דבריו וגם כל הסך שנתנו השותפים שחדים שהוא מודה וא"כ חייב על המותר שבועה דאוריי' וכיון שהוא חשוד שכנגדו נשבע ונוטל ואם יאמר פלוני שאינו יודע כמה הי' שוה אז להשכיר מחויב לשלם בלי שבועתם כל מה שהם טוענים שהי' שוה אז מטעם דהו"ל מחושואיל"מ עיין בש"ך סימן שפ"ח סקל"א וסקל"ו שהאריך שם וביאר דאפילו היכי דלא הו"ל למידע אמרינן מחשואיל"מ רק דהתם מיירי שזה עצמו מודה שזה אינו יודע יעו"ש באורך ומכ"ש בנ"ד דודאי הו"ל למידע לאותו פלוני כמה הוא שוה ואותו פלוני הוא מעולם שוכר אורנדיש ודר בסמוך לגלילות ההוא ואינו יושב אהל רק תמיד עוסק ברמאות ופשיטא דהו"ל למידע ועיין שם בש"ך סי' שפ"ו ס"ק יו"ד ופשיטא דבנ"ד איכא שבוע' דאורייתא ושייך בי' שפיר מחשואיל"מ לא מבעיא אי הוי מטלטלין וכמ"ש לעיל בד"ה ומה שאנו כו' אלא אפי' אי הוי קרקע מ"מ הרי כבר נתקלקל והתביעה על ממון בעד שכירות קרקע וע"ש בש"ך סק"י ותבין דכאן לא שייך דין דאין נשבעין אקרקעות שבועה דאורייתא וגם מ"ש שם הש"ך דדינא דגרמי הוא מדרבנן לא שייך הכא דהוא גזלן בידים שנשא ונתן ביד וק"ל. אולם דכפי הנראה שבודאי יוכל דבר זה להתברר ממילא סך ששה עשר מאות זהובים חייב מיד והמותר כפי שיתברר מפי שמאים

אולם מה שטוענים השותפים ומביאים ראי' שהוא שוה יותר עוד חמישים אדומים לשנה לבד הנוספה שהרי הם רצו ליתן כן לערל אין בדבריהם ממש חדא דדבר כזה צריך דוקא שומא ואולי אעפ"י שהם רצו ליתן מ"מ אינו שוה כ"כ ותו דמה שרצו הם ליתן כ"כ היינו שאצלם הי' באמת שוה כ"כ מחמת שישבו מקדם בהכפר אשר בחלק הא' והיו כבידים שם במקנה ומטלטלין ושאר דברים מחמת שנשארו בלי אורנדא הי' להם היזקות רבות כאשר יתבאר עוד אי"ה לקמן בהטענות אחרות שתובעים השותפים לפלוני ולכן כדי להנצל מהזיקות האלו הי' שוה אצלם החלק הג' סך כזה אבל לעולם י"ל שאותו החלק מצד עצמו לא הי' שוה יותר מן הסך ת"ת זהובים הנוספה שנתן הערל והא דמשלמין כשעת הגזלה א"צ לשלם רק כפי מה ששוה לכל העולם לכן צריך דוקא שיתברר עפ"י שמאים מיהו אכתי יש בזה מקום עיון בשלמא אם באותו טענה שהשותפים תובעים אותו היזקות נחייבוהו לפלוני לשלם להשותפים היזקם שהי' להם בכפר הראשון ע"י שלקח מאתם חלק הג' יפה אמרנו דאעפ"י שהי' שוה אצלם יותר כדי לינצל מהיזקות מ"מ פלוני שמשלם כשעת הגזלה א"צ לשלם רק כפי שהוא שוה לכל העולם לא כפי מה ששוה אצלם דהא הוא משלם להם כבר בעד היזקם משא"כ אם יהי שם הדין שא"צ לשל' להם היזק ונא' דהוי גרמ' בעלמ' ופטור י"ל לדקד' עתה בדין הגזלני' שמשלמין כשעת הגזל' אם אצל העול' שוה מעט ואצל הנגזל שוה יותר איך ישלם הגזלן ויפול ספק זה ג"כ בנ"ד שאנו יודעין שאצלם שוה יות' כדי שינצלו מההיזקו' לכן מי נימ' דאע"פ שבעד ההיזקו' א"צ לשל' להם לפי שהם גרמ' מ"מ בגזלה זו שמשל כמה שהי' שוה צריך לשלם כפי מה שהי' שוה אצלם או נימא דא"צ לשלם רק כפי מה שהי' שוה לכל העולם ועלה בדעתינו להביא ראי' לזה ממ"ש התוספת בכתובות דף ל"ד וז"ל דאיכא נמי סברא איפכא דע"כ לא מחייב ר"מ אלא בשורף שטר וכה"ג שראוי לכל העולם אבל שור הנסקל וקדשים אינו ראוי אלא לזה שנפטר בו עכ"ל וכ' ע"ז הש"ך בסימן שפ"ו סק"א וסתר דבריהם וז"ל דמה בכך שאינו ראוי אלא לזה סוף סוף גרם לו היזק ומה לו לזה שלא הי' ראוי לשאר העולם עכ"ד הרי שתופס בפשיטות דמה שהוא ראוי לאדם אעפ"י שאינו ראוי לאיש אחר כלל מ"מ זה שגזלו חייב לשלם כל מה ששוה אצלו וכ"ת דאין ראי' משם דהש"ך בא לסתור תירוץ התוס' אליבא דמאן דדאין דד"ג דלדידי' אין חילוק כיון דסוף סוף גרם לו היזק משא"כ אנחנו עתה שעומדים בסברא שלא נחייבוהו בגרמות הא ליתא דאעפ"י שאנו עסוקים בסברא זו שלא נחייבוהו על הגרמות היינו דאולי נאמר דהוי גרמא בעלמא ולא גרמי אבל ודאי גם אנן קיי"ל כר"מ דדאין דד"ג כמבואר ברסי' שפ"ו