נאות דשא קלג

חלק ואח"כ יהיה להם משפט עם פלוני על כל הדברים ואמר להם פלוני שיתנו לו ערבון אף שכבר מגיע להם ב' אלפים הנ"ל מ"מ רוצה דוקא ערבון חדש ונתנו לו מאה זהובים באופן שאם יחזרו בהם ולא יחזיקו אותו חלק יוחלט ביד פלוני הסך מאה זהובים וגם הסך ב' אלפים והכפר שהשותפים ישבו בה מקדם הושכר פלוני לר' אברהם אשר ישב מקדם בחלק הג' הנ"ל ומחמת שהשותפים לא יכלו לעקור מהר מהכפר עבור שהיו שם כבדים במטלטלים הרבה החליפו עם ר"א הנ"ל על חודש א' שיהי' ר' אברהם מחזיק אותו החודש במקום שהוא יושב והם במקום שהם יושבים ואחר ר"ח יחליפו מקומן ואח"כ הלכו פלוני והשותפים והגידו להאדון מה נעשה ביניהם ונהנה על שנתפשרו ורצו לעשות כתבים רק שלא הי' נייר של מלכות ונסעו פלוני והשותפים לחלק הג' ועשו שם סדר והנהגה וחזרו לעיר ואז בקשו מפלוני שיעשו כתבים ודחאם בלך ושוב ובתוך כך הי' ר"ח ונסע ר' אברהם לכפר שלהם והם בקשו עוד מפלוני לעשות כתבים ודחאם ואח"כ נודע הדבר שאותו החלק הג' כבר הושכר פלוני לערל א' עבור שנתן לו ת"ת זהובים הוספה וכראות השותפין כי צר להם הלכו להערל ורצו ליתן לו עוד חמישים אדומים נוספים חוץ מן הוספה שלו ובא פלוני להערל ולא הניח שישכיר להם הערל ונשארו יושבים בכפר הראשון אשר ישבו מקודם וישבו בבית ערל א' כי ר' אברהם כבר בא לשם אח"כ הלך פלוני והלשין לפני האדון במלשינות גדולים עד שציוה האדון להשליך השותפים וכל אשר להם ע"פ הרחוב וכן נעשה והי' להם כמה גניבות והיזקות ופקד האדון שבתוך כ"ד שעות לא יראה ולא ימצא להם שום דבר בהכפר ופלוני צעק שיראה שלא ישאר מהשותפים הנ"ל שום רגל בכל גלילות ההוא ואח"כ ע"י בכיות הרבה שבכו לפני האדון ציוה שישבו שם בכפר באכסדרה א' אצל ערל א' עד שיגמור ביניהם במשפט בין השותפים ובין פלוני והאדון אמר כמה פעמים לפלוני שיעמוד עמהם לד"ת כי אחר כל הרעות הנ"ל שעשה להם לא רצה להחזיר להם הסך ב' אלפים שלהם והי' ירא לנפשו האדון הקאמיסאר פן יוכרחו לתבעו לפני השררה ויוודע להשררה מהשחדים ההם שלקח. אחר הדברים האלה תבע השותף הרביעי הנ"ל את פלוני בערכאות וג' השותפים הנ"ל ראובן ושמעון ובנו לא רצו לילך בעש"ג ומחמת כי העיר היא עיר קטנה אין בה רב ולא דיינים הביאו לפלוני הזמנה מהרב הגליל שיעמוד עמהם למשפט והשיב פלוני אחר שהביאו לו ההזמנה ואמר שיקח את רב הגליל לאותו העיר וידונו בפניו ואמר להם כי ביום מחר הוא שולח שלוחים למכור סחורות להעיר הגליל והשלוחים יביאו הרב ועל סמך זה נסעו השותפים ג"כ לשם לבקש את הרב שיסע עמהם ובבואם לשם ראו כי שלוחי פלוני לא רצו כלל ליקח את הרב אז בקשו מהרב שיתן עוד הזמנה ונתן להם וכאשר הביאו לו ההזמנה שחק ולעג כי בימים האלו בעו"ה אין תוקף לד"ת הקדושה מ"מ השיב להם להרב בודאי לא אסע אך בכאן אדון עמהם בד"ת לפני ג' נבררים ובירר פלוני לעצמו קרוב שלו והם בררו לעצמן וא' שיהי' שלש ודברו שיעשו שטרי ברורין ואמרו לו השותפים שבשטרי ברורין יהי' כתוב לשון קאמפראמש ולא לשון דין תורה כי עפ"י דינא דמלכותא כשכתוב בשטרי ברורין לשון דין תורה אין לו תוקף אלא צריך לכתוב תיבת קאמפראמעש ולא רצה פ' שיהי' כתוב כלל תיבת קומפראמעש וכראות השותפים כי אין ברירה הוכרחו לומר כדבריו ונתנו ת"כ זל"ז לעשות כך אכן קודם הת"כ מסרו מודעא בפני עד א' על הת"כ ואמרו שכאשר יראו בעיר הגליל שיהי' להם איזה תקיפות עליו אזי הת"כ בטל ונסעו תיכף לעיר הגליל וספרו להרב איך פלוני הוא מסרב והשיב להם היות ידעתי אשר פלוני איש רע ובודאי הוא מחלל שבת וע"ז יש לי תוקף לכן תביאו לי מעירו גביית עדות על חילול שבת או דברים אחרים ועי"ז אביאנו לכאן וממילא יוכרח לדון עמכם כאן ונסעו משם ויהי כאשר באו אצל פלוני הכניסו א"ע כמה אנשים ביניהם ועשו שערי ברורין וקאמפראמעש באופן שיהי' תוקף על הג' נבררים הנ"ל והגם שהשותפים לא רצה בזה מחמת שפלוני בירר קרוב שלו. ורצו שיברור איזה דין אחר רק פלוני לא רצה בשום אופן רק דוקא זה יהא הנברר שלו ועשו שטרי ברורין על יום מוגבל אחר זה שחקו כל אנשים על השותפים הנ"ל למה נתרצו על קרוב של פלוני רק מחמת שכבר עשו שטרי ברורין לא יכלו לחזור בהם ואח"כ נסעו השותפים הנ"ל להביא הנברר שלהם ולא רצה אותו הנברר לישב בעת המשפט וכאשר ראו שאין נברר שלהם רוצה אז נסעו לעירו של פלוני ולקחו גב"ד על פ' איך שהוא מחלל שבת וי"ט תמיד והביאו הגב"ד לפני הרב הגליל ואז לקח הרב איש חיל ושלח אחרי פלוני והביאו ובבואו הי' ירא הרב בעצמו להגיד לפלוני שידון עם השותפים שהוא הי' ירא פן ילשין אותו ולא הגיד לו הרב רק מעסק חילול שבת כי זה הוא ביד הרב אכן העמיד עליו אנשים מהצד שיגידו לו בלחישה כי אין כוונת הרב רק שידון עם השותפים ולא רצה פלוני ובקשו מאתו שיעשו ברורים שם באופנים שיהי' להם תוקף עפ"י דינא דמלכותא. ומקום המשפט יהי' באיזה מקום שירצה ואמר להם שאין הא בעולם שיעשו שטרי ברורין שם רק בביתו יעש' עמם שטרי ברורין והי' להם הוצאות בטארנפאל כמה ימים בחנם ולא הועילו כי העיז פניו גם בפני הרב ההוא אשר הוא גדול ליהודים ומשלשלת יוחסין והוא החציף פניו מאוד בכמה בזיונות עד כי נלאה הרב משם נסעו ובבואם לבית פלוני על סמך שהבטיח להם לעשות שם שטרי ברורין השיב להם מה לי לעשות שטרי ברורין הלא כבר עשיתי השיבו לו הרי נתקלקלו אותן ש"ב כי הנברר שלנו אינו רוצה להיות דיין ולא השגיח בדבריהם ודחאם. אח"כ כראות השותפים שאין שום ברירה נסעו אל השררה של הגלילות הנ"ל ובתוך הדרך בלבוב בא גם פלוני לשם ושלחו אליו כמה אנשים לאמר לו למה יניח אותם ליסע אל השררה מי יודע מה יולד מזה מוטב יעמוד אתם למשפט ולא רצה כלל ולא השיב להם שום דבר ונסעו משם אל השררה ותבעו מעותיהן והשיב להם שישלח לשם איזה אדונים שיעיינו בדינם ונסעו לביתם והמתינו על משפט האדונים שיבואו השותף הרביעי הנ"ל תבע כל המשך שעבר עד עתה את פ' בעש"ג ואח"כ נגמר בין פלוני ובין אותו שותף שיסעו יחדיו להאדון שהשכיר להם והוא יפשרם ונסעו יחדיו לשם והשותפים הנ"ל התרו לפלוני בפני ג' אנשים שלא יתן לאותו השותף אף פ"א באמרם כי אותו השותף לא נתן לתוך השותפות כלום ופלוני לא השגיח עליהם ונסעו להאדון ועשה פשר ביניהם וסילק פ' לאותו שותף כפי שציוה האדון ואותו השותף הבטיח לפוני בפני האדון שישתיק את כל השותפים ע"י אותו הסך שקיבל ממנו ובבואם שלח פ' להשותפים לומר שכבר נתפשר ונתן מעות להשותף הנ"ל ושיבואו אצל אותו השותף לקחת מעותיהן השיבו הם אותו הפשר אינו כלום כי כבר התרנו בך ואעפ"כ באו להתראות עם אותו שותף הרביעי ולא ענה אותם דבר כי אמר מה לי ולכם אני התפשרתי בעד עצמי אח"כ בקשו כ"פ והתרו ע"י ב"ד ישראל באותו פ' שיעשה עמהם ש"ב הנקרא קאמפראמעש ולא השיב להם שום דבר ואמר כי כבר נתפשר עם שותפם והתרו בו לומר שיוכרחו לדון אותו בערכאות ויבא לידי הוצאות גדולות ולא השגיח בהם והתירו בתי דינין ישראל להשותפים לתובעו בעש"ג והרבו בהוצאות ושחדים גם פ' גם השותפים וכראות שניהם גם יחד שמרבים בהוצאות הכניסו עצמם אנשים ביניהם שיעשו ש"ב ועשו ובירר לו פ' את הנברר שהוא קרוב שלו הראשון כי לא רצה בשום אופן ליקח דיין א' ועשו כתב קאמפראמעש בגופן של גוים ופ' רצה דוקא שיהי' כתוב בו לשון דין תורה ומחשבתו הרעה ניכרת מתוך מעשיו שרצה כן בכדי שכאשר לא יהי' טוב לפניו הפסק יוכל לבטלו ע"י שכתוב בו תיבת דין תורה והכותב ההוא שכ' הפסק קאמפראמעש לא כתב בתוכו ענין דין תורה בכדי שיהי לו תוקף מה עשה פלוני כשחתם א"ע כי בזה"ל פב"פ חתם על דין תורה והשלישו הכתבים ביד הכותב ההוא עד שיתוועדו הדיינים ממקומות מושבותיהם יקח השליש אותם הכתבים מידם וכאשר נתוועדו יחד הדיינים כתבו כתב קאמפראמעש מחדש באופן שיהי' לו תוקף וכמה יגיעות וטרחות עשו עם אותו פ' חמשה ימים קודם שנתרצה וחתם א"ע וישבו כמה ימים על המשפט ושמעו טענות ב' הצדדים ונתנו פס"ד על השותפים ועל הסך אשר פסקו עפ"י הדין שיתן פ' להשותפים וחתומים בהפסק כל ג' הדיינים אפי' הקרוב של פ' כי איש ישר וכשר הוא ופלוני רצה ליתן לנברר שלו שוחד רב שלא יוחתם על הפסק ולא השגיח בו וכאשר ראה פ' שחתם עצמו הנברר שלו הלך בערכאות של עכו"ם וקלקל את הפסק ע"י מה שבקאמפראמעש אשר נעשה בגופו של עכו"ם הי' כתוב אצל החתימה תיבת דין תורה ועי"ז נתרבו עוד הוצאות כמה וכמה עד שלא ישוער ובכתב קאמפראמעש שעשו דייני ישראל הנ"ל הי' כתוב הוצאות והיזקות מצד המסבב לכשנגדו ע"פ דבורו הקל ובשבועה היה זאת ביניהם ובכל היפוים המועילים. והנה מי יוכל לספר את כל התלאה אשר עשה פלוני הרע הזה להשותפים הנ"ל ומה שהעליתי בכתב הוא כטפה מן הים ומה שהחציף פניו אח"כ נגד הדיינים וגם נגד הקרוב שלו שהי' נברר מאתו לדיין וקלקל פסק שלהם בעש"ג והוצרכו להרבות הוצאות כפלי כפליים מן סך של כל התביעה עד שהוכרחו ע"י עש"ג לעשות עמהם ש"ב לפני דייני ישראל ועתה היכי לדייני דייני להאי דינא והנה פלוני הנ"ל הכחיש בפני הדיינים את כל דבריהם רק לא נכתב הכחשותיו לפי שנתברר אח"כ מפי כמה בתי עדיות על כל הכחשותיו איך שכל דבריו שקר וכזב זולת נכתב בכאן איזה הכחשות שלא נתבררו בעדים א' אומר פלוני כי אז במבצר הגידו לאדון בלשון אשכנז מיר טרעטין איהם אפ וגם אחר הליכתם מהמבצר אל העיר אמרו לפני אנשים בל"א מיר האבין איהם אפ גיטרעטין. ב' אומר להד"ם כי כבר נשאר הכל בידו ובקשו מאתו שישכיר להם איזה כפר וכאשר חלק את הגלילות לג' חלקים נתרצו הם על חלק הג' ולא רצו בחל' הב' כלל. ג' אומר כי לפי של' קאמפראמועש פירושו פשר ולא רצה שיהי' פשר רק דין תור' לכן לא רצה שיהי' כתוב תיבת קאמפרהמעש אבל לא כדי שיתבטל ולא יהי' לו תו תוקף אלו הם הכחשות אשר ביניהם שלא נתבררו בעדים עם מי האמת ועוד שאר קצת פרטי מעשיות שיש בענינים אלו ויתבארו עדיין מתוך דברינו אי"ה וזאת לדעת כי ע"י שנסעו השותפים הנ"ל להשררה לתבוע מעותיהן ושלחה איזה אדונים לעיין במשפטם וישבו שם בעיר ונתוודע להם השחדים שקיבל האדון הקאמיסאר וע"י כן נתוודע להם איך השכיר הכל בזול מאוד וגם מכירת הסטארייע הי' בשליש שווי' או פחות ועי"ז נתקלקל הדבר ולקחו האורנדא מפ' בשנה