נחלת יעקב יח

שמאמין בעבד ה' כאלו מאמין בהקב"ה, לכן השוה אותם וכל המקרא הזה הוא מדבר דרך לזא"ז שהאמינו בה' ואף במשה ואף בעבדו ואילו לא נאמר רק בעבדו לא היה יודע שבא להשוותם דהוה ס"ד דנקיט בעבדו לרבותא דאף במדרגה הפחותה שבו האמינו וכשנאמר שלשתן יתן וא' מיותר ע"כ שבא להשוותם

המורם מדברינו האמורים למעלה כי עלינו להודות ולהלל לה' על חסדו ואמתו עמנו בכל דור ודור הקים לנו תמיד גדולי הדורות דור ודורשיו מתאימים זה לזה ובהניח שפע אלהי עלימו ישקו את העדרים ממי פלג תבונתם ורשות נותן להם לדון עפ"י שכל אנושי אשר בקרב לבבם. ואחריהם ינהו כל בית ישראל וכאשר שיערה חכמתו ית"ש כי הדורות ממשמשין ובאין מתמעטין והולכין ולא ומצא איש חיל אשר בצלו נחיה נתן עצה בלב כל חכמי הדור והתירו פרושים את הדבר דברים שנאמרו בע"פ לאומרם בכתב והיה כל איש אשר רוח אלהים בו בא במגלת ספר כתוב לזכרון לדור אחרון כי יסור ה' משען ומשענה הנה התורה מונחת בקרן זוית כתובה בעט ברזל וצפורן שמיר והיה כל מבקש ה' ידרוש מעל ספר ובדור הקדום למחי' שלח אלהים לפנינו את כבוד רבינו הקדוש והנורא התייר הגדול א"ז רבינו יעקב מאור הגולה זצוק"ל ונתנו עליון על כל חכמי דורו. ונתקבלו חיבוריו בכל אפסי תבל הוא הגבר אשר נמסרו לו מפתחי האמת בכל חלקי התורה הנגלה והנסתר לא הניח דבר קטן ודבר גדול הכל בסדר נכון אף ע"ז היה עיניו פקוחות על כל אגדות הנמצאים בתלמוד לפרשם בדרך צח ונכון וכן היה רצונו הטהור להדפיס חיבור על כל אגדות הנמצאים בתלמוד אלא שלא זכינו להשלמתו, והנה החיבור הזה על התורה היה תחת ידי ב"ד הרבני המופלג מוהר"ר משה יוסף ני' וחידושי הלכות ואגדות הי' ת"י אחי הרב המאה"ג החריף מוהר"ר אפרים אב"ד דק"ק קרוסנאפלו, ובראותי כי כל אחד לא יעלה לחיבור שלם צרפתי אותם והיו לאחדים בידך, וברוך ה' כי הקרה לפני את ש"ב ידידי הרב המופלג מו"ה נפתלי צבי חכמאוויטץ ני' והוא בן בנו של דודי זקני הגאון הצדיק מוהר"ר אפרים זצ"ל מבראד. ונתתי את החיבור הזה על זרועותיו לתתו לבית הדפוס. תודות לה' אשר זכני לעשות רצון צדיק וחובה עלי היה בדבר הזה כי הוא רבי המובהק ורוב חכמתי ממנו כי אבא מארי הרב החריף עצום באהבת ה' ויראתו מוהר"ר צבי ז"ל הורני דרך ה) בתלמוד ופוסקים עד היותי כבן י"ג שנה ומאז שלחני לבית מדרשו של רבינו ז"ל וישבתי שם עד עלות נשמתו הטהורה השמימה. והנה הפצירו בי חביריי ותלמידיי להסתפח בנחלת גאון יעקב אבי ולצרף את חדושיי אשר חנני ה' ולא האזנתי למו, כי יראתי פן יחרה אף אחיי וגיסיי הרבנים הגדולים המפורסמים בישראל לשם ולתפארת באמרם מדוע יצאת לבדך ולנו לא קראת, ואם אשמע בקולם להדפיס קונטריסים בשם כל או"א יעלה הטפל יתר מהעיקר ע"כ אמרתי עת לחשות לא באתי רק באיזה מקומות בחידושי הלכות אשר עלה ברוחי להעיר בדבריו הקדושים הצגתי הגה"ה דרך קצרה עוד זאת אלצוני רעיוני בכמה ענינים אשר נתהוה מחלוקת בין חכמי דורנו ונקראתי להביע רוחי בזה וכתבתי להכריע לא ביד חזקה ח"ו כ"א להשקיט הריב והצגתי מזה איזה עלין לדוגמא בסוף הספר עוד זאת אבקש מאתכם בית ישראל בהיות כי כל חכמי ישראל היה מריצין את אגרותיהם אל כבוד מו"ז מאורן של ישראל ז"ל ותורה יבקשו מפיהו ולא נשאר בידו שום העתק מתשובותיו ושמעתי מפי קדשו שהיה לו געגועים ע"ז לעת זקנתו ע"כ כל איש ישראל אשר נמצא בידו העתק מתשובת רבינו ז"ל יהי זאת חסדו עם בית ישראל לשלחה לידי ואקבענה בדפוס אי"ה. ועתה אשא לבבי ונפשי ומאודי אל אל בשמים אליך נשאתי את עיני האר פניך על עבדך וזכני להיות מהשבים לפניך בכל לב לעבדך עבודה שלימה ותמה בלי רפיון וזכות אבותי הקדושים נ"ע מצד אבי ומצד אמי אשר מלאו פני תבל בחיבוריהם הקדושים ומפיהם אנו חיין יעמוד לי שאזכה להוציא לאור חיבוריי אשר חנני ה' בהלכות ואגדות ולא ימוש ספר התורה הזה מפי זרעי וזרע זרעי עד עולם, ואור צדקת רבינו המחבר ז"ל יסקל לפנינו מסילה לחסות בצל יה ואת הצפוני ירחיק מעלינו אל ארץ ציון, ונזכה לראות בנין הר המוריה כנפש המעתיר עבד לעובדי ה' וחושבי שמו ולומדי תורתו לשמה כותב וחותם יום ה' יו"ד כסליו תר"ח לפ"ק פה זבארוב:

אברהם תאומים: