נחלת יעקב על מסכת סופרים ט:ב

וי"ו דגחון. ר"ל שצריכה להיות גדולה קצת אבל לא גדולה יותר מדאי שלא תדמה לנו"ן פשוטה וכ׳"כ הא"ת בהדיא בפ' שמיני:

דרש בסוף כו׳. דרש הראשון צריך לכתוב בסוף השיטה ודרש השני כראש השיטה והכי איתא במסרה פ' שמיני דרש דרש חצי התורה בתיבה דרש מכא ודרש מכא עכ"ל. ובזה מצאתי טעם לשבח בכתבי אא"מ ז"ל בשם מג"ע וז"ל בסוף דבריו ומזה הטעם כותבין בס"ת והנה דרש דרש משה דרש אחד בסוף שיטה ודרש השני בתחלת שיטה להודיע לאדם שאין קץ וחקר לדרשות התורה וסודותיה כשהשלים האדם הדרש והוא חושב שכבר השלים ההשגות ובא עד סוף תכונותם חוזר ומתחיל בראש לכן מלת דרש הב' בתחל' שיטה שלאחריה לרמז שהוא מתחיל בראש עכ"ל ודפח"ח: