נחלת יעקב על מסכת סופרים ז:ד

אלו כותבין וי"ו כו'. ר"ל באמצע תיבה כתיב וי"ו ונקרא ביו"ד וכ"ה במסרה רבתא מערכת אות יו"ד:

אסורים. כצ"ל אסורי בראשית ל"ט אשר אשורי המלך וקרי אסירי:

אבוגיל. שמואל א כ"ה ותמהר אבוגיל וקרי אביגיל:

אנועך. שמואל כ׳ ט"ו תמול בואך והיום אנועך קרי אניעך:

אולי. מלכים ב כ"ד ואת אולי הארץ וקרי אילי:

אושר ישעיה מ"ה והדורים אושר וקרי אישר:

אריצם. ירמיה נו"ן ארוצם מעליה וקרי אריצם:

בעונו. שמואל כ' טז אולי יראה ה׳ בעוני וקרי בעיני:

ביד. כצ"ל בור ירמיה ו׳ כהקיר בור וקרי ביר:

בהליכתם. נחום ב׳ יכשלו בהלוכתם וקרי בהליכתם:

החפשית. ד"ה ב׳ כ"ו וישב בבית החפשות וקרי החפשית:

דרכי. כתב בס׳ נ"א דקאי על פסוק ויתר תמים דרכו וקרי דרכי אבל אין זה נכון דהתם כתיב הקרי בסוף תיבה והכא קחשיב החילוף בין וי"ו ליו"ד באמצע תיבה וגם במסרה לא נמנה פסוק זה ועוד דשם במסרה קחשיב לפי סדר אלפא ביתא וגם הכא וא"כ מה שייכות לתיבה זו לכאן דהשתא מונה אות הי"א לכן נ"ל דט"ס הוא וכצ"ל דהיא והוא בעזרא ד׳ אדין רחום בעל טעם כו׳ דהוא וקרינן דהיא:

התעיף. משלי כ"ג התעוף עינך בו וקרי התעיף:

המכעיסנו כצ"ל הכעסוני ירמיה כ"ה ולא שמעתם כו׳ למען הכעסוני וקרי הכעסיני:

הישר. תהלים ה׳ למען שוררי הושר וקרי הישר:

הנתינים. עזרא ח ואוציאם כו׳ הנתונים יקרי הנתינים:

המבינים. ד"ה ב׳ ל"ה ויאמר ללוים המבונים וקרי המבינים:

ברזות. ד"ה א׳ ז׳ ובני כריעה כו׳ ברזות וקרי ברזית:

גול. משלי כ"ג גול יגיל אבי וקרי גיל יגיל:

דהיא. כבר פרשתי לעיל במקום דרכי צ"ל דהיא:

היצא. בראשית ח׳ הוצא אתך וקרי סיצא:

החרשית. ירמיה י"ט ויצאת כו׳ שער החרסות וקרי החרסית:

הלוחות. ירמיה מ"ח כי מעלה הלוחות וקרי הלוחית:

המביא. יחזקאל מ"ב ומתחת הלשכות כו׳ המבוא וקרי המביא:

הבציר. זכריה י"א הילל ברוש כו׳ הבצור וקרי הבציר:

אילנות. כצ"ל וילינו במדבר י"ד וישובו וילונו וקרי וילינו:

ושח עיניה. חדא היא וכצ"ל ושחצימה וכ"ה במסרה יהושע י"ט ופגע הגבול בתבור ושחצומה וקרי ושחצימה:

וצניף. ישעיה ס"ב והיית עטרת כו׳ וצנוף וקרי וצניף:

ואליל ותרמית. שניהם בפסוק אחד ירמיה י"ד ויאמר ה׳ אלי כו׳ ואלול ותרמות וקרי ואליל ותרמית:

וסוס. ירמיה ח גם חסידה כו׳ וסוס וקרי וסיס:

ואתיקיהא. יחזקאל מ"א ומדד אורך הבנין כו׳ ואתוקיהא וקרי ואתיקיהא:

ותילון. ד"ה א ד ובני שימון אמנון ותולון וקרי ותילון:

וחיאל. כצ"ל יחיאל ד"ה ב כ"ט ומן בני הימן יחואל וקרי יחיאל:

והכינו. ד"ה ב ל"ה והכונו לבית אנותם וקרי והכינו:

חוקך. תהלים ע"ד וימינך מקרב חוקך וקרי חיקך:

יציע. מלכים א ו ויבן על קיר הבית יצוע וקרי יציע:

יעיר. ד"ה א כ ותהי עוד מלחמה כו׳ בן יעור וקרי יעיר:

יעביר. יחזקאל מ"ח ולא ימכרו כו' יעבור וקרי יעביר:

ועיאל. כצ"ל ויזואל ד"ה א' י"ב ויואש ויזואל וקרי ויזיאל:

יניעון. תהלים נ"ט המה ינועון וקרי יניעון:

יכסימו. תהלים ק"מ עמל שפתימו יכסומו וקרי יכסימו:

יכשלו. חד תיבה הוא וכצ"ל יכשלו משלי ד׳ כי לא ישנו כו׳ יכשולו וקרי יכשילו:

לרוב. שופטים כ" א והיה כי יבואו אבוהם לרוב וקרי לריב:

לשור. שמואל א י"ח בשוב דוד כי׳ לשור וקרי לשיר:

לוש שמואל ב ג וישלח איש בושת לוש וקרי ליש:

לדיגים. ירמיה ט"ז הנה שולח לדוגים וקרי לדגים:

לסיג. יחזקאל כ"ב היה לי בית ישראל לסוג וקרי לסיג:

למשיסה. ישעיה מ"ב מי נתן יעקב למשוסה וקרי למסיסה:

למעניתם. תהלים קכ"ט האריכו למענותם וקרי למעניתם:

מיפעת. ירמיה מ"ח ומשפט בא כו׳ מופעת וקרי מיפעת:

מניות. שמואל א׳ כ ויברח דוד מנווה וקרי מניות:

נטוות. ישעיה ג׳ ויאמר ה׳ כו׳ ותלכנה נטוות וקרי נטיות:

נוב. ישעיה נ"ז בורא נוב שפתים וקד ניב:

ניבי. נחמיה י׳ חרף ענתות נובי וקרי ניבי:

נפישסים. נחמיה ז' בני נפושסום וקרי נפישסים:

שום. שמואל ב׳ י"ד והנה קמה כו׳ לבלתי שום וקרי שים:

עשויות. שמואל א כ"ה וחמש צאן עשוות וקרי עשיות:

עיפי. ירמי׳ מ ובני עופי וקרי עיפי:

עברים. נ"ל דכצ"ל עפרון ד"ה ב י"ג וירדף אביה אחרי עפרון וקרי עפרין וכ"ה נמסרה:

עתודים. אסתר ח׳ להיות היהודים עתודים וקרי עתידם:

תניינא. אין זה פסוק בכל המקרא [אבל באמת מלת תניינא נמשך למלת עתודים לאפוקי קדמאה דשם ג׳] ונ"ל שכצ"ל תנואון במדבר ל"ב ולמה תנואון וקרי תניאון וכ"ה נמסרה רבתא אות תי"ו:

צעיריהם. ירמיה י"ד ואדריהם שלחו צעוריהם וקרי צעיריהם:

[צעיריה. שם מ"ח השמיעו זעקה צעוריה וקרי צעיריה]:

צעיפי. כצ"ל צפיעי יחזקאל ד׳ צפועי בקר וקרי צפיעי וע"ש נמסרה רבתא מערכת אות יו"ד דקחשיב עוד יותר מבכאן ואני לא באתי רק לפרש מה שכתב בספר: