נחלת יעקב על מסכת סופרים ז:ג

אלו כותבין דבר אחד כו׳. ר"ל שנכתב בתיבה אחת וקרינן ב' תיבות:

בגד. בראשית ל' ותאמר לאה בגד וקרי׳ בא גד:

אשדת דברים ל"ג מימינו אשדת וקרי׳ אש דת:

אשתונן. נ"ל דכצ"ל מאשתם ירמיה ו נחר מפוח מאשתם וקרי' מאש תם וכ"ה במס"ג ד"ה א׳ כ"ז:

מה לכם. ישעיה ג' מלכם תדכאו עמי וקרינן מה לכם:

והנה הוא. ירמיה י"ח וארד בית היוצר והנהו וקרינן והנה הוא:

באנתה. נ"ל שכצ׳ל הענתות לבן ימיני והוא בד"ה א' כ"ז הענתות לבנימיני וקרי לבן ימיני. ותיבת לבן ימיני דלקמן שייך הכא לתיבת הענתות:

מה הם. יחזקאל ח׳ ויאמר אלי כו׳ הרואה אתה מהם עושים וקרינן מה הם:

בנימין. ד"ה א׳ ט' עותי בן עמיהוד כו׳ בנימין וקרי׳ בני מן:

חלכאים. תהלים י׳ ונפל בעצומיו חלכאים וקרי׳ חל כאים:

כי שימות. כצ"ל ישי מות וכ"ה במס"ג והוא תהלים נ"ה ישימות וקרינן ישי מות:

לגאיונים. תהלים קכ"ג הבוז לגאיונים וקרינן לגאי יונים:

מן הסערה. איוב ל"ח ויען ה' את איוב מנהסערה וקרינן מן הסערה:

מן סערה. שם מ ויען ה׳ את איוב מנסערה וקרינן מן סערה:

מן פרוצים. כצ"ל הם פרוצים נחמיה ב אשר המפרוצים וקרינן הם פרוצים. ובמס"ג נמסר עוד אחד מזה בידך (שמות ה) וקרי מה זה בידך:

וחילופיהן. מעתה קחשיב היכא דכתיבא ב' תיבות ונקראים כאילו הם תיבה אחת ואלו הן כטוב. שופטים טז ויהי כי טוב להם וקרי כטוב:

מן בנימין. כצ"ל מבן ימין שמואל א ט ויהי איש אחד מבן ימין וקרי מבנימין:

למרבה. ישעיה ט׳ כתיב למרבה מ"ם סתומה באמצע התיבה וא"כ לפי הכתיב הוי כשתי תיבות דלא מצינו מ"ם סתומה רק בסוף התיבה ובאמת נקרא בתיבה אחת כאילו כתיב למרבה במ"ם פתוחה:

מהמערה. שמואל א' כ"ד ויקם דוד אחרי כן מן המערה וקרי מהמערה:

מאתי. ישעיה מ"ד רוקע הארן מי אתי וקרי מאתי:

בחרבותיהם. ד"ה ב ל"ד ובערי מנשה כו' בחר בותיהם וקרי בחרבותיהם:

מבת. איכה א ויצא מן בת וקרי מבת:

כי יענים. שם [ד׳] בת עמי לאכזר כי ענים וקרי כיענים: