נחלת יעקב על מסכת סופרים ו:א

הכותב. פרק זה ופרק שאחריו המה מעט הכמות ורב האיכות מאד מאד כי מהם יוצאין כמה דינים לענין כתיבת וקריאת התורה וכן בנביאים וכתובים. אכן המה סתומים וחתומים כנותן ספר חתום אל איש היודע ספר ואומר לו לא אוכל לקרא כי חתום הוא. כן המה שני פרקים אלו כי כל דבריהם המה ברמז הרומ"ז על האר"ש ואינו זוכר רק תיבה אחת מכל פסוק ומי כהחכם יודע פשר דבר להבין כוונתו מתוך תיבה אחת. וגם אנכי לא מחכמתי ומבינתי נודע לי רק אחר החקירה והיגיעה רבה במסורה גדולה וקטנה ובמסורה רבתא מצאתי כל אחד על מקומו גם נמצאו בשני פרקים הללו טעיות רבות עד כי חדל לספור. לכן הוכרחתי להאריך קצת בפרקים הללו ואודיע מקום כבוד של הפסוקים הבאים בפרקים אלו ואברר ואלבן להיות ברורות כשמלה ולהרים המכשלות ולסקל מהם כל הקמשונות וה׳ יורני בדרך אמת:

הכותב צריך לעשות שיעור כו'. אין לפרש הא דקתני צריך לעשות שיעור היינו שצריך להניח ד׳ שיטין כמו בין ספר לספר. דהא פרשת ויהי בנסוע היא סתומה כמ"ש הרמב"ם בהלכות ס"ת וכ"כ הרמ"ה הלוי בספרו מסורת סיג לתורה. אלא הא דקתני הכא צריך לעשות שיעור בתחילת ויהי בנסוע כוונת הברייתא על נוני"ן הפוכין והכי איתא במסכת שבת ת"ר ויהי בנסוע הארון פרשה זו עשה לה סמניות למעלה ולמטה לומר שאין זו מקומה. פרש"י שאינה ראויה לכאן דלאו בהלכות מסעות משתעי לעיל מיניה. והיכן מקומה אמר רב אשי בדגלים. פרש"י בדגלים היתה ראויה לכתוב בפרשת במדבר סיני ורבי סבר לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב הוא בפ"ע. פרש"י לא זהו השם כל טעמי הסמניות דמקומה הוא דפרשה זו בתחלת מסע שנסעו מהר סיני איירי כדכתיב לעיל מני׳ ויהי בחודש השני בשנה השנית בעשרים לחודש ע"כ. וא"כ הא דקתני הכא שהיא ספר בפ"ע היינו כדעת רבי בגמרא:

וי"א שמקומה בנסיעת דגלים. היינו כדעת הת"ק דשם דסבר מש"ה עשה לה סמניות לומר שאין כאן מקומה אלא מקומה היא בנסיעת דגלים. והנה בכל הש"ס לא מצינו מה הן הסמנים שצריכין להיות רק ע"פ המסורה מצינו שהשמטות הן בנוני"ן הפוכין וכ"כ האור תורה. ועיין בשו"ת רש"ל סימן ל"ו ובתשובת מהר"ם לובלין סי׳ ע"ה בענין נוני"ן הפוכין היכן מקומן וגם בצורת הנו"ן יש מחלוקת והרבה דיעות. והעיקר הוא שמקומה הוא בפיסקא שקודם ויהי בנסוע ואחד לאחר פרשת ויהי בנסוע קודם פרשת ויהי העם כמתאוננים וכ"כ הא"ת להלכה וכן נוהגין סופרי זמנינו. וצורתה היא כמ"ש הא"ת ע"פ הזוהר שרגל הנון יהיה הפוך ולא הראש והיינו כזה הצורה או רק פניה היפוך כזה ובאמת אני מצאתי בכמה ס"ת שהיא על צורה השניה רק פניה הפוך וזה מסכים לדעת הא"ת ע"פ ספר הזוהר כאדם שמביט לאחריו כך השכינה מביט לאחריה ומשגיח תמיד על הישראל לשומרם מכל נזק: