נחלת יעקב על מסכת סופרים ה:יח

כל מלכיא כו׳. כל מקום שנאמר תיבת מלך בדניאל כשדבר עם נבוכדנצר הוא חול וקאי על נבוכדנצר חוץ מפסוק זה אנת מלכא מלך מלכיא כו׳ זהו קודש וקאי על הקב"ה דאילו נבוכדנצר לא הוי קרי ליה דניאל מלך מלכיא. והכי פירושו אנת מלכא אתה נבוכדנצר מלך מלכיא דשמי' זהו הקב"ה מלכותא חסנא ותקיפא ויקרא יהב לך. כך פרש"י בשבועות:

וי"א חלמא לשנאך. מפרש התם בגמרא דאי ס"ד לנבוכדנצר אמר ליה שנאותיה מאן נינהו ישראל מילט קלייט לישראל אע"כ צ"ל נגד הקב"ה אמר מרי וה"ק להקב"ה מרי. חלמא לשנאך החלום שלו יתקיים בשונא של המקום ב"ה והיינו נבוכדנצר וא"כ ס"ל להי"א גם זה קדש. [ובמס׳ שבועות קתני בהדיא הכי וי"א ג"ז קדש מרי חלמא כו']. וכתב הרמב"ם פ"ו מהלכות יסודי התורה הא דקאמר דשלמה ומלכייא הוא קדש ר"ל שהן כשאר כינויין. ומפרש הכ"מ לא לענין שאין נמחקין אלא הן כשאר כינויין לכל דבריהם ונאמר דהוי קודש שאם השביעו בהן את העדים וכפרו העדות הרי אלו חייבין קרבן שבועה עכ"ל הכ"מ: