נחלת יעקב על מסכת סופרים ה:יב

הכותב. מבואר יותר במס' שבת ד' ק"כ הרי שהיה השם כתוב לו על בשרו ה"ז לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי ויורד וטובל. (פרש"י) [ופרשינן] כדי שלא יעמוד בפני השם ערום. ר' יוסי אומר לעולם יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף ע"כ וכ"כ הרמב"ם פ"ו מיסודי התורה דטעמא דת"ק הוא דאסור לעמוד בפני השם ערום והא דשרי ר"י מסיק שם בש"ס דפליגי בטבילה בזמנה מצוה או לא. אבל בס"ד דש"ס סבר טעמא דת"ק משום מחיקת השם ור"י שרי הגרמה. ונראה דגמ׳ דהכא ס"ל כס"ד דהתם מדמייתי ליה הכא בדינא מחיקה דלפי המסקנא לא שייך הך דינא הכא: