נחלת יעקב על מסכת סופרים ג:ד

אין עושין כו׳. ר"ל שאין כותבין שני חומשין כאחת או חומש ומחצה. ואין להקשות דבהלכה ג׳ משמע דמותר לכתוב כל חומש בפ"ע מדקתני אבל עושין חומשין תורה. י"ל דשני חומשין או חומש ומחצה גרע דמחזי כס"ת ואתא למטעי שהיא בקדושת ס"ת. וכיוצא בזה איתא במס׳ גיטין דף ס׳ ע"א דמבעיא ליה לש"ס אי מותר לקרות בחומשין בציבור ורצה הש"ס למפשט מדקתני בברייתא ס"ת שחסר יריעה אחת אין קורין בו ש"מ דאסור לקרות בחומשין ודחי הש"ס לא היא התם מחסר במלתא פרש"י שקורין לה ס"ת וחסר הוא. וא"כ ה"נ י"ל הכי כיון שהוא יותר מחומש ולא הגיע לכלל ס"ת גרע טפי:

אבל אם כו׳. כלומר מתחלה כשכתבו כל חומש ומחצה או שני חומשין היה דעתו להוסיף עליו שארי חומשין עד שישלם הס"ת מותר. והכי איתא נמי כה"ג במסכת גיטין דף הנ"ל בהא דקי"ל אין כותבין מגילה לתינוק אבל אם עתיד הוא להוסיף עליו מותר: