נחלת יעקב על מסכת סופרים ג:י

אין פוחתין. ר"ל כשבא לקרות בתורה בציבור לא יפחות מלפתוח מג׳ דפין:

באחד. ר"ל שמותר לקרות רק דף אחד אע"פ שצריך לפתוח שלשה דפין מ"מ מותר לקרות באחד. ובאגודה גרס הכי אבל קורין יו"ד כאחד. ר"ל ביחידית מותר לקרות הרבה בני אדם כאחד אע"פ שבציבור אסור אבל ביחידית מותר:

ומצוה בגדול לגלול. כדאיתא בסוף מסכת מגילה א"ר שפטיא אר"י יו"ד שקראו בתורה הגדול שבכולן גולל. וע"ש בב"י בטא"ח סימן קמז הפירוש של גדול שבכולן. אי קאי אגדול שבשבעה שקוראין. או קאי על הגדול שבכל עשרה:

הגולל ס"ת. גם זה שם בדף הנ"ל ופרש"י יעמדנו כנגד התפר ששם ראוי להדקו יפה. והר"י כתב שהטעם מפני שאם יקרע יקרע בתפר עכ׳"ל:

ס"ת לא יהדקנו כו'. הכי גרסי׳ בסוף מגילה. וא"ר שפטיא אר"י הגולל ס"ת גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים. פירש"י הגולל ס"ת מענין לענין והוא יחיד וס"ת מונח לו על ברכיו גוללו מבחוץ העמוד שהוא חוצה לו גוללו ויגול מצד חוץ לצד פנים שאם יאחוז עמוד הפנימי לצד החוץ יתפשע החיצון ויפול לארץ. וכשהוא מהדקו כשגמר מלגלול ובא להדקו יאחוז בפנימי ויהדק על החיצון כדי שלא יכסה הכתב בזרועותיו שמצוה להראות את העם כשמהדקו במס' סופרים עכ"ל. ומעתה בין תבין אשר לפנינו שגי׳ דהכא משובשת. דהכא קתני לא יהדקנו מתוכו אבל מהדקו מבחוץ. וזהו ממש נגד סוגיא דמגילה שהבאתי. לכן נ"ל דגרסי׳ הכי ס"ת לא יהדקנו מבחוץ אבל מהדקו מבפנים וכגי׳ דהתם. או שגרסי׳ הכי ס"ת אינו גוללו מבפנים אבל גוללו מבחוץ וזהו נמי כסוגיא דהתם. ועיין בב"י בא"ח סימן קמ"ז הרבה פירושים על גמרא דמגילה שהבאתי:

הקורא. שם בסוף מגילה ופרש"י הקורא בלא נעימה טעמי המקראות. ועל שונה בלא זמרה פי׳ תוס' שהיו רגילין לשנות המשניות בזמרה לפי שהיו שונין אותן ע"פ ועי"כ היו נזכרים יותר. ובגמרא דשם הוקשו עלה אביי משום דלא ידע לבסומי קלא משפטים לא יחיו קרית ליה. ומוקי הש"ס באמת הך קרא לדרשה אחריתא.