נחלת יעקב על מסכת סופרים כא:ו

שאין בה ט׳ פסוקים. כצ"ל אע"פ שאין בה אלא ט׳ פסוקים ואכן קי"ל ר"לא יפחתו לשלשה הקוראים פחות מיו"ד פסוקים אפ"ה קורין ויבא עמלק וטעמא כיון דסליק עניינא כדאיתא במסכת מגילה ולקמן בהלכה ז׳:

בוישמע יתרו. אין אומרים דכהן ולוי יקראו פרשת ויבוא עמלק והשלישי יתחיל מוישמע יתרו כדי להשלים עשרה פסוקים לא אמרינן הכי:

ויעש יהושע. ט"ס הוא וצ"ל וידי משה ואפשר ליישב על סי מ"ש הב"י בסימן תרצ"ג דכופלין הפסוק האחרון כדי להשלים עשרה פסוקים א"כ י"ל דגמרא דהכא ס"ל דכופלין פסוק ויעש יהושע אלא דעדיין קשה דהו"ל לחשוב נמי פסוק וידי משה:

כי יד ה׳ על כו׳. כצ"ל ויאמר כי יד על כס כו׳:

שאין לך קריאת וכו׳. כצ"ל שאין לך קריאה כו׳. לכאורה נראה דברייתא דהכא סבר׳ שא"א קדיש אחר קה"ת מיד אלא בשבת וי"ט כיון שמפטירין בנביא מש"ה אומרים קדיש להפסיק בין הקרואים לחובת היום ובין המפטיר אבל כשאין מפטירין א"א קדיש רק לאחר חזרת ס"ת למקומה כמו שאנו עושין בשבת במנחה ועפ"ז יובן ברייתא זו אלא שיש בה איזה טעיות וכצ"ל שאין לך דבר שטעון קדיש קודם שיחזיר אלא בשבת בלבד מפני המפטיר בנביא אבל בר"ח ובתענית כו׳ עד שמחזירן ס"ת במקומו אבל אנו אין נוהגין כן אלא שאומרים בכולם קדיש לאחר קה"ת וכמו שהובא בש"ע א"ח סימן רפ"ב זולת בשבת במנחה ובמנחה של תענית אנו אומרים הקדיש לאחר חזרת ס"ת במקומו וכ"כ בש"ע סימן רצב וע"ש בלבוש הטעם למה נשתנה אלו משאר קה"ת: