נחלת יעקב על מסכת סופרים כ:ה

ונרות בב"ה. ט"ס הוא וכצ"ל ונרות כבית הלל משום מעלין בקודש ולא מורידן וכעין ימים היוצאין. והוא מבואר ממה דאיתא במס׳ שבת דכ"א ע"ב בש"א ביום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובה"א ביום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך. ופליגי התם תרי אמוראי ח"א טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין וחד אמר טעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דב"ה דמעלין בקידש ולא מורידין ע"כ. והנה גמרא דהכא סברא כתרי טעמא דבש"ס ומעתה הכי פירושא ונרות ר"ל במנין הנרות קי"ל כב"ה דמוסיפין והולכים וקאמר הטעם משום מעלין בקודש והיינו כטעם שני בש"ס וכנגד ימים היוצאין וזהו כטעם הראשון בש"ס: