נחלת יעקב על מסכת סופרים כ:יא

אין מקדימין כו׳. בש"ע סימן תרפ"ו הובא שתי דעות הב"י כתב שביום השני של חנוכה קורין לכהן ג"פ מביום השני וללוי ג"כ ג"פ מביום השני והג׳ חוזר וקורא מביום השני עד סופו וכן בכל יום ויום וזהו דעת הטור. והרמ"א כתב שקורין לישראל מיום שלאחריו דהיינו ביום הג׳ וזהו דעת הגהות מיי׳ וכן הוא מנהגנו. וא"כ גמרא ס"ל כדעת הטור וכן מוכח להדיא. מהלכה י׳ דקתני וכן לכל יום יומו. וע"ז קתני הכא אין מקדימין כו׳ ר"ל א"צ להקדים והיינו כדעת הרמ"א להקדים ביום השני ולקרות ביום השלישי וכן ביום השלישי צריכין להקדים ולקרות מיום רביעי כדי להשלים יו׳ד פסוקים דבכל נשיא אין בו אלא ששה פסוקים קמ"ל אפ"ה אין צריכין להקדים רק שמשלימין היו"ד פסוקים כמ"ש הטור שכל יום קורא השלישי מה שקראו השנים הראשונים. ואין להקשות באמת למה לא ס"ל לגמרא דהכא שמקדימין הלא יותר טוב מלדלוג ושיהא הישראל קורא מה שכבר קראו הראשונים. ונ"ל דטעמא רבא איכא בהא והוא ע"פ מ"ש האבודרהם דף עג בשם ספר העיתים שהקשה למה אינו עושין ט׳ ימי חנוכה משום ספיקא דיומא כמו בכל י"ט ותירץ בשלמא קרבנות החג שהן דאורייתא עבדינן הכי לקרות ספיקא דיומא כיון דאין קובעין המועדות על פי הראייה אלא ע"פ חשבון לא סמכינן אחשבון שהוא מדרבנן אבל חנוכה שהוא מדרבנן סמכינן אחשבון הקביעות דהם אמרו והם אמרו ומש"ה לא עבדינן ט׳ ימים מספיקא ע"כ וכן כתב הלבוש בא"ח סימן תרפ"ד דהא דקרינן בכל יום מיום שלאחריו היינו כיון שאין כל הט׳ פסוקים בחד נשיא אבל לא משוס ספיקא דיומא שאין שייך ספיקא דיומא שהרי הקרבת הנשיאים לא היה בזה הזמן אלא בניסן ואין קורין אותן אלא משום דדמי קצת למעין המאורע וע"ש כו׳ ומה"ט נמי אין אנו מחברים לקרות ב׳ נשיאים בחד גברא כמו בחה"מ סוכות שמחברים ב׳ ימים בחד גברא דהתם משום ספיקא דיומא נעשה כן משא"כ כאן עכ"ל הלבוש. ועפ"ז י"ל דמה"ט ס"ל לגמרא דהכא דקרינן לכל השלשה ביומו ולא מיום שלאחריו להורות שאין אנו חוששין לספיקא דיומא בחנוכה או מהטעם שכתב האבודרהם או מטעם שכתב הלבוש: