נחלת יעקב על מסכת סופרים ב:ו

אין פוחתין כו׳. מפורש בהקומץ דף למ"ד וכבר הבאתי גמרא זו פ"א הלכה י"א ובפרק זה הלכה ה׳:

אבל בשיטין נותנין טעם כו׳. בהלכה זו יש כמה טעיות וחסר ויתיר. אמנה אעתיק מ"ש מעדני י"ט בסוף ה"ק שהביא הלכה זו על מכונה וז"ל בשיטין נותנין טעם כמסעות מ"ב וכרבבות של ישראל ס' וכזקני של ישראל ע"ב וכתוכחות של משנה תורה צ"ח הכל לפי הכתב:

כמסעות שנאמר ויכתוב משה את מוצאיהם. ר"ל שהוקש כתיבת התורה למסעות של ישראל שהיו מ"ב עיין רש"י בחומש פ׳ מסעי:

כרבבות ישראל שנאמר כתב לך ואת ישראל. ר"ל בפ׳ כי תשא כתיב כתב לך גו׳ כי ע"פ הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל הוקש כתיבת התורה לישראל מה ישראל בס' ריבוא אף כתיבת התורה בס' ריבוא. ובגמרא מדויקת מצאתי כתוב אף כתיבת התורה בס׳. ונכון הוא:

כזקנים ע"ב שנאמר אספה לי שבעים איש וישארו שני אנשים במחנה והמה בכתובים שבעים ושנים. ר"ל כדאיתא במסכת סנהדרין דף יז שמשה בירר ששה מכל שבט ועשה ע"ב פתקין וא"כ היו מתחלה ע"ב זקנים ומדכתיב והמה בכתובים מקיש כתיבת התורה לע"ב זקנים:

וכתוכחות צ"ח שנא׳ אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת. ונ"ל דמסיפא דקרא נפקא ליה דכתיב בסיפא הכתובים בספר הזה מקיש נמי כתיבת התורה לתוכחות שהם צ"ח עכ"ל מעדני י"ט בקצת תוספת ביאור. ובהגהות מיימוני כתבו מ"ח מסעות וע"ש בתי"ט והרא"ש והטור הביאו עוד דיעה אחת מ"ב שיטין וסימן לדבר אדני ב"ם סיני בקודש:

ובקלפים לא נתנו שיעור כו׳. ר"ל שלא נתנו שיעור כמה יריעות צריך לס"ת אלא כל שרוצה מוסיף ובלבד שלא יפחות משלשה דפין ר"ל שלא ירבה ביריעות עד שיעשה ביריעה אחת פחות משלשה דפין דאין עושין יריעה פחות משלשה דפין כדאיתא לעיל ובמס' מנחות: