נחלת יעקב על מסכת סופרים ב:ה

גמר כל הספרים כו׳ כצ׳ל גמר כל הספר. ופי׳ הלכה זו יובן ע"פ גמרא דמנחות דף למ"ד עושה אדם יריעה מבת ג׳ דפין כו׳ וכבר הבאתי לשון הגמרא בפרק א׳ הלכה י"א וסיים שם בגמרא אבל בסוף הספר אפי' פסוק אחד בדף אחד. ופרש"י שם דאפי׳ מדף אחד עושה יריעה אחת בסוף הספר וכ"כ הטור סי׳ ער"ב ולפ"ז ממילא יובן פי׳ הלכה זו וה"ק גמר כל הספר ושייר בו דף אחד עושה אותה יריעה קטנה ואינו נמנע אע"ג דבתחלת הספר לא יעשה יריעה פחות מג׳ דפין אבל בסוף הספר מותר לעשות יריעה אפילו מדף אחד:

מניחין בסוף הדף כו׳. ר"ל מניח קלף חלק בסוף הספר כדי לגלול ע"ג עמוד של עץ שהספר נגלל עליו כ"כ רש"י בב"ב:

עושה עמוד כו׳. גי׳ זו נכונה וכ"ה בב"ב דף י"ד. ור"ל דבספר של נביאים עושה עמוד אחד בסופו ובתורה שני עמודים והא דקתני הכא לפיכך גוללין כו׳ זהו הטעם בשאר ספרים גוללין לתחלתו מש"ה סגי בעמוד אחד בסופו כדי שיכול לגלול לתחלתו אבל ס"ת גוללין לאמציעתא מש"ה בעינן שני עמודים. והתוס׳ בב"ב הביאו הלכה זו וע"ש:

ואין פותחין כו'. ר"ל כשרוצה לפתוח התורה לא יפתח אותה ביריעה שיטול היריעה בידיו אלא אוחז בעמודים ופותחה ובאגודה גרס אין פוחתין את התורה ביריעה. ופי׳ בס' נ"א כשבא לקרות בתורה לא יפחת לפתוח פחות מידעה קטנה שהיא ג׳ עמודים עכ"ל ופי׳ זו מחוור לפי גי׳ האגודה:

ואורכו של ס"ת כו׳. היינו דוקא בגוויל והכי איתא להדיא בב"ב שאלו את רבי שיעור ס"ת בכמה א"ל כגוויל ששה בקלף בכמה אינו יודע ע"כ: