נחלת יעקב על מסכת סופרים ב:ב

כמלא אגודל. כך היא גי׳ הרא"ש בה"ק סי' ט' ובמעדני י"ט הגיה שכן צ"ל ובין דף לדף כמלא רוחב שני אצבעות ובחומשין בין דף לדף כמלא אגודל ע"כ. ולכאורה מוכרח כגי׳ מעדני י"ט דלקמן בהך פרקין הלכה ד׳ איתא להדיא דבס"ת צריך להניח בין דף לדף ב' אצבעות ובחומשין ובנביאים מלא רוחב אגודל. אע"כ דגם הכא צריכין להגיה דצ"ל ב׳ אצבעות או דצריכין לומר דהלכה זו קאי אחומשין:

עשה סוף הדף כו׳. בירושלמי פ"ק דמגילה גרסי׳ הכי עשה סוף שוה לתחלתו פסול ופי׳ בקרבן עדה דה"פ שהתחיל בסוף הדף ושייר מלמעלה פסול דנראה כאילו חסר שם דבר עכ"ל והלשון דחוק ובפרט לגי׳ הירושלמי דגרס שוה לתחלתו לא שייך האי פירוש שפיר. ולי נראה דה"פ שכתב בדף הראשון הרבה אותיות חוץ לשיטה עד שקירב האותיות לדף שבצידו ונראה השני דפין כדף אחד וזהו מדויק בלישנא דירושלמי עשה סוף הדף שוה לתחלתו:

עירב כו׳. כבר נשנית דין זה בפרק זה הלכה א׳ ומצינו הרבה דינים שנישנו ושילשו בגמרא זו: