נחלת יעקב על מסכת סופרים יז:ט

בכה אמר כו׳. נ"ל דכצ"ל כה אמר ה׳ השמים כסאי:

מלפני החודש. ר"ל שבת שלפני ר"ח מפטירין מחר חודש:

עולה ונסכו. להבין הלכה זו אקדים גמרא דמגילה דף כ"א ע"ב בעי מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ר"ח כיצד קורין אותה צו את בני ישראל כו׳ תמניא פסוקי היכי נעבד נקרי תרי תלתא תלתא פסוקי פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין נקרי ארבעה ארבעה פשו להו שבעה וביום השבת הויין תרי ובראשי חדשיכם הויין חמשה היכי נעביד נקרי תרי מהא וחד מהנך אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים לקרי תרי מהא ותלתא מהך פשו להו תרי עכ"ל ופליגי רב ושמואל גבי מעמדות חד אמר דולג ודא פוסק ואסיק הלכתא פוסק. והא דקתני הכא עולת ונסכו תיבת ונסכו מיותר דבלאו ונסכו איכא תלתא פסוקי:

ונסכו ואת הכבש. ט"ס הוא וכצ"ל והשלישי חוזר למעלה עולת ונסכו ואת הכבש. כיון דבפרשת וידבר ליכא תלתא פסוקי לתלתא גברי מש"ה צריך השלישי לדלג ולקרות פסוק אחד מה שקרא הלוי. ואף דלפ"ז איכא למיחש ליוצאין דהא הלוי משייר שני פסוקים מן הפרשה ואיכא למיחש דהיוצאין יאמרו דשני פסוקים אלו יקראו לשלישי וצ"ל דת"ק דהכא ס"ל כדאיתא במגילה דס"ד דיוצאין לא שכיח והאי תנא סבר באמת הכי דיוצאין לא שכיחי ומש"ה מותר לשייר ב"פ סמוך לפרשה. אבל קשה כיון דהאי תנא סבר דמותר לשייר למה צריכין כלל לדלג לקרוא השלישי ב"פ מפרשת וידבר ופרשת ביום השבת. בשלמא במסכת מגילה דלא קאמר הכי דס"ל אין משיירין אבל להאי דס"ל משיירין א"כ לעבוד כנ"ל. ונ"ל ע"פ מ"ש הרמ"א בא"ח סימן קל"ח בשם תרומת הדשן וז"ל פרשה של ב׳ פסוקים מותר לשייר בתחלה ולהפסיק שם עכ"ל וא"כ י"ל דהאי תנא דהכא סבר אף בפרשה של שני פסוקים חיישינן לנכנסין וא"כ א"א למעבד הכי ולסיים עם השלישי פ׳ ביום השבת דהנכנסין בשעה שסיים פ׳ ביום השבת יסברו שלא קראו עם השלישי אלא ב"פ של ביום השבת ומש"ה השלישי מדלג וקורא עד וביום השבת והרביעי קורא וביום השבת ובראשי חדשיכם:

וי"א אין משיירין כו׳. נראה די"א פליגי את"ק וסברי דאין לעשות כן דאין משיירין בפרשה פחות מג׳ פסוקים משום משש יוצאין אלא דקוראין בענין אחר וכמו שאפרש לקמן: