נחלת יעקב על מסכת סופרים יז:ה

מעמדות. מהו מעמדות מבואר במסכת תענית בר"פ בתרא במתני׳ והכי איתא שם אלו הן מעמדות לפי שנאמר צו את בנ"י את קרבני לחמי וכי האיך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד ע"ג התקינו הנביאים הראשונים כ"ד משמרות על כל משמר היה מעמד בירושלים של כהנים של לוים ושל ישראלים הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולין לירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקורין במעשה בראשית עכ"ל וא"כ מבואר אותן ישראלים שהיו בירושלים נקראין אנשי מעמד וישראלים שבאותו משמר שהיו מתכנסין בעריהם נקראין אנשי משמר:[והמעיין היטב בגמ׳ וברמב"ם יראה שאינו כן והעיקר כגירסת הגר"א כאן]:

בכל יום. אינו מדוקדק דהא לא היו מתענין אלא ד׳ ימים בשבוע ובמשנה שבגמ׳ גרסינן ד' ימים בשבוע וכצ"ל הכא:

בשני על מפרשי הים דכתיב וכו׳. מדכתיב בשני יהי רקיע בתוך המים צריך להזכיר ולרצות על הדבר. רש"י:

יקוו המים. וכתיב בתריה ותראה היבשה משמע תהי ראויה ליבשה לכל הולכיה שלא יוזקו מפני חיות רעות. רש"י:

ישרצו המים שרץ. ורש"י הביא נמי סיפא דקרא נפש חיה ואפשר דמדכתיב נפש חיה משמע שיהא ראוין לחיות ומש"ה מתפללין על העוברות והמניקות:

ובמוצאי שבת. היינו באחד בשבת ובגמרא דתענית גרסינן להדיא באחד בשבת:

מפני כבוד השבת. טעם זה קאי על ע׳ש וכ"ה להדיא בגמ׳ והי"א נותנים טעם למה אין מתענין באחד בשבת:

ולאחר נוטלין. כצ׳"ל ולאחר השבת נוטלין אותה ממנו וא"כ כיון שניטלה ממנו נשמה יתירה הוא חלש ומש"ה אין מתענין:

אלא משום דכתיב כו׳. והיינו כדעת הי"א שהטעם הוא מפני איבוד נשמה יתירה ומייתי ראיה מדכתיב ויכפש הוא נוטריקון וי אבדה נפש והכי איתא להדיא במס׳ תענית. ובגמרא שם איתא עוד טעם אחר מפני שהוא שלישי ליצירה ופרש"י שהאדם נברא ביום ששי ובכל יום שלישי הוא חלש דכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וא"כ יום ראשון הוי שלישי ליצירה ולכן אין מתענין בו: