נחלת יעקב על מסכת סופרים טז:יב

מאה ונ"ג כו׳. כתכ ביפ"מ פ׳ כ"כ וז"ל קכ"ג פעמים שישראל עונין הללויה דעל כל דבור ודבור של הלל היו עונין אחר המקרא הללויה ובקרבן עדה כתב לכוון המספר של קכ"ג פעמים הללויה [וע׳ רמב"ם פ"ג מהל׳ מגילה וחנוכה]:

הללויה הללו אל בקדשו כו׳. הגרסא אינו מדוקדק ובירושלמי פרק כ"כ גרסי' הכי הללויה הללו אל בקדשו לאהרן קדושו לאהרן קדוש ה׳ ופי׳ היפ"מ הללו לאל כנגד שנות קדושו דהיינו אהרן כדכתיב לאהרן קדוש ה':

אפי׳ כן כו'. אדלעיל קאי בהלכה יו"ד שאמר ריב"ל מימי לא הסתכלתי בס׳ אגדתא אלא חד זמן ע"ז אמר אע"פ שלא הסכלתי בה רק פעם א' עדיין אני מתפחד ונבעת בלילה מאותו עון כ"כ היפ"מ וקרבן עדה בירושלמי:

וקטן כו׳. ר"ל קטן שאינו מותר לפרוש על שמע כדאיתא לעיל פ׳ י"ד אין יוכל לומר קדוש:

כיוצא. כצ"ל ביוצר:

בסודר. כצ"ל כסודר ר"ל כמסדר הדברים וכ"כ בטא"ח סי׳ נ"ט בשם מסכת סופרים וז"ל וא"א הרא"ש ז"ל כתב שיחיד מותר לומר שאינו בא עתה לקדש אלא סיפור דברים היאך המלאכים מקדישים ולא דמי לקדושה שבתפלה שאומר נעריצך שאותה ודאי אינו בפחות מעשרה והכי איתא במסכת סופרים קדושה שביוצר אור ושבסדר קדושה יחיד אומר אותה שאינו אלא כסיפור דברים עכ"ל הטור:

ואין נדבקין באלו. כצ"ל ואין נבדקין באלו ר"ל שאין צריך לבודקו אם הביא ב׳ שערות אלא כיון שהגיע לכלל שנותיו אמרי׳ מסתמא הביא ב' שערות וכ"כ הרמ"א בש"ע א"ח סימן נ"ה וז"ל ומיהו אין מדקדקין בשערות אלא כל שהגיע לכלל שנותיו מחזיקין אותו לגדול ואומרים לענין זה מסתמא הביא ב' שערות עכ"ל: