נחלת יעקב על מסכת סופרים יג:י

ומיד עומד כו'. זהו היה דוקא בימיהם כשהיה מגיע המפטיר לונאמן אתה היה הקהל עונין דברי שבח וכ"כ תוס' בפסחים דף ק"ד ע"ב וכתבו שם דמה"ט יש הפסק במחזורים בין וצדק לונאמן אף על פי שכולו ברכה אחת היא אלא שבימיהם היו עונין כאן דברי שבח:

כל פעל ה׳ למענהו. פרש"י במשלי בשביל קילוסו כמו ענו לה' בתודה וא"כ בדבר של שבח להקב"ה יש להחמיר ולומר בעמידה. ועוד פי׳ רש"י שם פי' אחר דלמענהו הוא לשון עדות וא"כ מוכח מזה דבעי' לומר שבח של הקב"ה בעמידה כמו דעדות בעי' בעמידה דכתיב ועמדו שני האנשים:

הלכה י"א י"ב י"ג אינו מן הצורך לפרשם כי המה נוסח ברכת המפטיר ועיין מזה בתוס' פ' ע"פ דף ק"ד ע"ב: