נחלת יעקב על מסכת סופרים יב:ז

במה קורין. נ"ל דלא כאל אלא על שני ספרים אחרונים במה קורין אי קורין תחלה בשל חנוכה משום פרסומי ניסא או בשל ר"ח דתדיר אבל על הספר הראשון לא קמבעי׳ ליה דודאי קורין בסדר הפרשה. והכי איתא להדיא במסכת מגילה דף כ"ט ע"ב אר׳י נפחא ר"ח טבת שחל בשבת מביאין שלש ס"ת באחד קורין בעניינו של יום ואחד בשל ר"ח וא׳ בשל חנוכה:

לענין כלות. זהו התשובה שהשיב שקורין בתחלה של חנוכה המתחיל ויהי ביום כלות משה ועוד דבימיהם היו קורין לעולם בשבת של חנוכה ויהי ביום כלות כדמוכח בפרקין דלקמן:

והמפטיר בשל שבת ור"ח. כנ"ל דתיבת ר"ח קאי אדלעיל ר"ל דהמפטיר קורא בפרשת של שבת ובראשי חדשיכם דס"ל פרסומי ניסא עדיף להכי קורין תחלה בשל חנוכה ואח"כ בר"ח מיהו אנן לא קי"ל הכי כמ"ש לעיל כדמוכח מש"ס דמגילה וכן פסק הטור דהשביעי קורא בר"ח והמפטיר בחנוכה דהיכא דמצינו למעבד תרוייהו תדיר קודם אבל ההפטרה דלא אפשר למעבד תרוייהו מפטירין בשל חנוכה דפרסומי ניכא עדיף:

שחל להיות בחול. לפמ"ש בסי׳ הקודם דתיבת ור"ח קאי אדלעיל צריכין לומר דכצ"ל חל להיות בחול ר"ל אם חל ר"ח טבת בחול ואיכא ב׳ ימים ר"ח ביום א׳ דר"ח קורין שלשה בד"ח והרביעי בשל חנוכה דתדיר קודם וביום שני של ר"ח עבדי׳ איפכא קורין שלשה בשל חנוכה והרביעי בשל ר"יח ונ"ל הטעם דבמסכת מגילה דף כט פליגי אמוראי מ"א קורא תלתא בר"ח וחד בחנוכה וח"א תלתא בחנוכה וחד בריח וקאמר ר' אבין טעמא דמי גרם לרביעי שיבוא ר"ח הלכך בר"ח בעי למקרי. מאי הוי עלה רב יוסף אמר אין משגיחין בר"ח ורבה אמר אין משגיחין בחנוכה עכ"ל. ולפ"ז י"ל גמרא דהכא מספקא לה ומש"ה כשהם ב׳ ימים ר"ה עבדי׳ כתרוייהו והא דקורין ביום שני פלשה בחנוכה ולא ענדינן איפכא. י"ל דעיקר ר"ח הוי ביום שני וא"כ כיון שלא בא הרביעי אלא בשביל ר"ח קורא הרביעי בשל ר"ח:

בכל ר"ח. כצ"ל בשל ר"ח:

כל השיטה. ר"ל כל הענין כלומר כל הפרשה של ובראשי חדשיכם [ובד"י תיבת כל ליתא]:

ואם היה בשבת כו'. מלתא באנפיה נפשיה הוא וקאי לענין ההפטרה ונ"ל דאין כאן מקומו ונשנית לקמן פ׳ י"ד הלכה ב' ושם אפ־שה אי"ה כי שם ביתה וע"ש: