נחלת יעקב על מסכת סופרים יא:ג

ר׳ יוסי כו'. הלשון מגומגם ויש בה איזה טעות. אבל כל הלכה זו מבוארת יותר בירושלמי פ"ד דמסכת מגילה וה"ג שם רבי יוסי מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא בבליית׳ כד תהא חדא אורייתא תהא גולא אחורי פרוכתא. וכד אינון תרתי תהא מוביל חדא ומייתי חדא. וה"פ דר"י צוה לשמש הכנסת אס הוא קורא בתורה ואין לו אלא ספר א׳ והוא צריך לקרות בשני עניינים. תהא גולל אחורי פרוכתא ר"ל תהא גולל לפני הפרוכת ותקרא ואין אתה צריך להכניס׳ לתוך הארון ולהוציא שנית. וכד אינון תרתי. ר"ל כשיש ב׳ ס"ת תהא מוביל חדא ומייתא חדא. כלומר תכניס תחלה הראשונה לתוך הארון ואח"כ תוציא שנית ולא תוציא שני ס"ת כאחד עכ"ל הירושלמי. ומעתה ממילא יובנו הטעיות שנפלו בהלכה זו אבל האידנא לא עבדינן הכי אלא מוציאין שני ס"ת כאחד כמבואר בש"ע א"ח סי' קט"ז וע"ש במג"א:

עד היכא כו׳. נ"ל דקאי אדלעיל דקתני בענין אחד מותר לדלג בתורה וע"ז שואל הכא עד היכא מותר לדלג והשיב כגון פרשת יהוידע הכהן ר"ל כגון פרשה של כה"ג ביוה"כ שאין בה כדי שיפסק המתורגמן וא"כ ליכא טעמא משום טרחא דציבור וגם למטעי לא חיישי׳ כיון שהוא מענין אחד וכגון זה מותר לדלג וכן פרש"י במס' מגילה דפרשה של כ"ג ביה"כ אין בה כדי שיפסיק המתורגמן שהרי סמוכין הן. אכן הא דקתני הכא פרשת יהוידע הכהן הוא דחוק דהל"ל סתם פרשה של כס"ג ובירושלמי דמגילה כתוב נמי בלשון הזה ולא ראיתי לשום מפורש שהתעורר בזה. אבל בירושלמי פרק בא לו איתא נמי הלכה זו ולא כתוב שם האי לישנא. ואפשר לדחוק דקאי אהפטרה של פרשת שקלים במלכים ב׳ סי׳ י"א שמפטירין בתחלת הפסוק בן שבע שנים כו׳ והספרדים מתחילין בפסוק ויכרות יהוידע הכהן ואפשר שבענין זה היה בימיהם מדלגין מפסוק ויכרות יהוידע עד הפסוק בן שבע שנים כו׳ ולפי שהוא בענין אחד מותר ואין בה כדי להפסיק המתורגמן ולדוגמא בעלמא נקטיה דהא בנביא בענין אחד מותר לדלג אע"פ שהוא יותר מכדי שיפסוק המתורגמן: