נחלת יעקב על מסכת סופרים יא:א

[מג׳ פסוקים. מפרש בגמ׳ מגילה דף כ"ד כנגד תנ"ך]:

ולא יקרא כו. הטעם שלא יטעה המתורגמן (מן) המתרגם ע"פ. רש"י במגילה דף כ"ג ע"ב וכל הלכה זו מפורש שם כמתניתין:

ובנביא ג׳. פרש"י אם ירצה ולא איכפת לן אם יטעה דלא נפקא מניה הוראה:

וכגון כה אמר ה' כו'. לשון וכגון ב"פ האחרונים אינו מדוקדק דהא חדא מלתא היא דהני תלתא פסוקי הוי ג׳ פרשיות וכתיבי בזא"ז ובאמת במסכת מגילה ליתא להאי לישגא אלא ה"ג שם כגון כה אמר ה׳ חנם נמכרתם כי כה אמר ה׳ מצרים ירד עמי בראשונה ועתה מה לי פה נאם ה׳. דשלשתן הם בענין אחד סמוכין להדדי רק שהמה ג' פרשיות ומש"ה קורא אחד אחד:

עיר שאין בה כו'. ר"ל שאין בכל היו"ד ב"א אלא א׳ היודע לקרות בתורה וכ"כ בטא"ח סימן קמ"ג בני הכנסת שאי להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב וחוזר ועומד וקורא ויושב אפילו ז"פ וכתב הטור בשם אביו הרא"ש ז"ל דזהו לפי מנהג הראשון שהיה הראשון מברך לפניה והאחרון לאחריה לכך צריך לישב כל פעם להכיר שהן שבעה אבל האי דנא שצריך לברך בכל פעם ברכה ראשונה ואחרונה כמו כהן שקורא במקום לוי א"צ לישב עכ"ל ועפ"ז יובן הלכה זו: