נחלת יעקב על מסכת סופרים י:ו

י"ט שאיסור לאו חמשה. יהיב טעמא למה מוסיפין וקורין בי"ט חמשה וביוה"כ ששה ובשבת שבעה ע"ז מפרש ואזיל כיון דכל חדא טפי ליה מילתא מחבריה והכי איתא להדיא במס׳ מגילה דף כב:

הפותח והחותם בתורה. אע"ג דכבר תני ליה בהלכה ה׳ גבי שני וחמישי ושבת במנחה בהפותח והחותם מברך ולמה לי למתני הכא. כבר תירצו תוס׳ בריש פ׳ הקורא עומד בד"ה הפותח וכו'וז"ל דסדא דכל דטפי ליה מלתא מחבריה מברך לפניה ולאחריה מש"ה איצטריך למיתני בכולהו. ואע"ג דהתם במתני׳ קתני תלתא זימנא דהיינו בשני וחמישי. וגבי ר"ח וחש"מ וגבי י"ט ושבת והכא לא קתני רק תרי זימנא. אפשר ליישב דגמ׳ דהכא ס"ל דסגי בתרתי [אין לשונו מדוקדק דמי איכא למ"ד דלא סגי בבבא ראשונה ובבא אחרונה דמתני' אך תנא תני גם בבבא האמצעית בדרך לא זו אף זו כדרך המשניות] כיון דתני גבי שני וחמישי ותני נמי בשבת ויו"ט ויוה"כ אע"ג דטפי ליה מלתא משני וחמישי אפילו הכי אינו מברך אלא הפותח והחותם ממילא ידעינן דגבי ר"ח וחש"מ נמי דינא הכי דהפותח והחותם לחוד מברך לפניה ולאחריה: