נחלת יעקב על מסכת סופרים א:א

אין כותבין ספרים כו׳. הטעם מבואר במסכת שבת דף קח דכתיב למען תהיה תורת ה׳ בפיך מן המותר בפיך. ונ"ל דהגרסא צריך להיות הכי אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות לא על עורות כו׳ דהא עיקר הלימוד מייתי ליה הש"ס לגבי תפילין. וכן נראה מלשון הטור בי"ד סימן רע"א שכתב אין כותבין ספרים תו"מ על גבי עור בהמה טמאה וכתב עליו הב"י דהכי איתא להדיא בפ"ק דמסכת סופרים. ועפ"ז מיושב קושית מעדני י"ט שכתב בריש הלכות קטנות וז"ל ותמהני על הא דקתני ולא כורכין בשערן האיך מצינו כריכות שערות לגבי ספרים עכ"ל. אבל אי גרסינן הכא ספרים תו"מ לק"מ די"ל מש"ה נקט ולא נכרכין בשערן משום תפילין דשייך שפיר האי לישנא כדפרש"י בפ׳ ח׳ שרצים (שבת דף ק"ח) ונכרכות האגרת בשערן שלהן:

ותופרן וכורכן בשערן. ט"ס הוא כצ"ל ותופרן בגידין וכורכן בשערן וכן הוא להדיא במסכת שבת דף הנ"ל:

שמסרגלין בקנה. סירגול היינו שירטוט וכ"כ התוספות כפרק הקומץ וכתב הטור בי"ד סימן רע"א הא דנקט בקנה לא אתא לאפוקי סכין אלא לאפוקי עופרת וכיוצא בו שצובעין. ואי קאי האי מסרגלין אס"ת או לא הוא מחלוקת הפוסקים בב"י סימן רע"א. ובפרק הקומץ הביאו תוס' בשם ר"ת דלא קאי רק על מזוזות ולא על ס"ת וע"ש בדף ל"ב ע"ב [ז"א דכ"ע מפרשים הכא דאס"ת קאי אלא דר"ת מפרש לה בשיטה ראשונה ע"ש]: