נחלת יעקב על מסכת שמחות ט:כ

כל המציל כלים ט׳. כגון שהיו אביו ואמו מזרקין בו כלים מרוב צערן אסור להצילן וליטלן מן המת לפי שאסורין בהנאה כשהיו על המת ודוקא במטה הנקברת עמו כדמסיק לקמן יש מציל ויש שאינו מציל והכי מסקינן בסנהדרין דך מ"ח וכ"כ הטור סימן שמ"ט וע׳׳ש בטור שהביא כל ההלכה זו והטעם שאותן בגדים הנזרקין על המטה שנקברת עמו אסור בהנאה משום דאתא לאחלופי בתכריכי המת:

משהגיע לארון. אע"ג דבמס׳ סנהדרין קתני משהגיע למטה אין זה סותר להן דהכא כמ"ש הפרישה לפי שהיה הארון מונח על המטה כולה חד מילתא היא:

יהא חובלן. כצ׳׳ל שלא יהא חבלן וכ"ה בטור:

כמו לבוש. משמע כמו שהיה לבוש בשעת מיתה כן יעמוד לתחיית המתים לכן לא ירבה עליו לזרוק כלים בשעת מיתה וכן איתא בירושלמי דסוף כלאים דמהך קרא ילפי׳ שיעמדו בלבושיהן לתחיית המתים: