נחלת יעקב על מסכת שמחות ט:יז

אא"כ עומד עליה. הכי איתא במ"ק דף כ"ו דבעינן דוקא כמעשה ש היה דהיינו גבי יהויקים ששרף המגילה בזרוע:

מן הצופים. כ"כ הטור באו"ח סי׳ תקס"א וכתב הב׳׳י דדוקא כשרואה מן הצופים אבל קודם לכן כיון שהוא עדיין רחוק לא הוי ראיה כלל:

מוסיף. לכאורה משמע שמוסיף לקרוע בשביל המקדש. אבל א"א לומר כן חדא האיך שייך מוסיף משמע דבאותו קרע מוסיף ובאמת קי׳׳ל דחייב לקרוע על מקדש בפ"ע ועל ירושלים בפ"ע ועוד כשרואה ירושלים מן הצופים וודאי ראה המקדש שהוא עומד בראש ההר ונראה ליישב דמיירי שראה המקדש תחלה כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל וראה ירושלים אחר המקדש על זה קתני דמוסיף לקרוע וכן מחלק בגמרא כשרואה המקדש תחלה מוסיף על ירושלים:

עלה מוסיף כו׳. מכאן עד סוף הענין קשה להבין. ונראה ליישב ע"פ הירושלמי דמס׳ ברכות פרק הרואה שאל שמעון קמטריא לר׳ חייא בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל שעה מהו שנקרע א׳׳ל בתוך ל׳ יום אין אתה צריך לקרוע לאחר ל׳ יום צריך אתה לקרוע וכן כתוב באו"ח סי׳ תקס׳׳ח וא"כ י"ל ברייתא דהכא אתא לאשמעינן הך דינא וצ"ל עלה וחזר עלה וחזר חייב לקרוע על כל פרק ופרק ר"ל כל ל׳ יום חייב לקרוע:

עלה וישב בה. ר"ל שנתיישב לדור בקביעות בירושלים קורע קרע אחד ויוצא כנ"ל ליישב גמרא דהכא: