נחלת יעקב על מסכת שמחות ח:ז

סותרים כו׳. כתב הטור בסי׳ ש"נ שהיו עושין כן לעגמת נפש:

ונותנין בריתו וקולמסו. כצ"ל ונותנין דיו וקולמסו בצידו וכ"כ הרא׳ש והטור בסי׳ ש"נ וכתב בספר בית הלל הטעם שהיו נותנין לחתן דיו וקולמסו בצידו להראות לעם אילו היו חיים היו כותבים להן כתובה וזהו עגמת נפש גדול ואפשר לומר דהאי דנותנין דיו וקולמסו בצידו לא קאי אחתן אלא אשארי מתים שהיה דרכן לכתוב הרבה בחייהן וכן שארי דברים כמו מפתחו ופנקסו כל אחד גמה שהיה עוסק בחייו וכתב הב"ח עכשיו לא נהגו לעשות כן ומעכבין על מי שבא לשנות המנהג עכ"ל:

וכשנכנס ר"ג הזקן. הלכה זו אין לה המשך וחיבור כלל להא דלעיל אמנם עיקר הלכה זו מבואר במסכת סנהדרין דף יו׳׳ד ע"ב ת"ר אין מעברין אה השנה אלא במזומנין לה מעשה בר"ג שאמר השכימו שבעה לעליה השכים ומצא שמנה אמר מי הוא שעלה שלא ברשות עמד שמואל הקטן על רגליו אמר אני הוא שעליתי שלא ברשות א"ל שב בני שב ראויות כל הפנים כולן להתעבר על ידך אלא אמרו חכמים אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה. זו היא גי׳ הבבלי. אבל גי׳ דהכא הוא לשון הירושלמי אלא שיש בה איזה טעיות וה"ג בירושלמי פרק א׳ דסנהדרין חבירים מהו שיכנסו לעבר השנה נשמיענה מן הדא מעשה בר"ג שאמר יקריני שבעה זקנים לעליה ונכנסו שמנה אמר מי הוא שנכנס שלא ברשות עמד שמואל הקטן על רגליו ואמר אני הוא שעליתי שלא ברשות הלכה נצרכה לי ונכנסתי לשאול עליה א"ל ר"ג ומה אלדד ומידד שכל ישראל יודעין שאלו שנים הן אמרתי שאתה אחד מהן. ופירש בספר פני משה כלומר הכל יודעין שאלדד ומידד שנים הן ולא יותר אעפ׳׳כ הייתי אומר שאתה אחד מהן וחשוב כאחד מהן ובוודאי ראוי היתה לעבר שנים עם אנשים חשובים כמותך וסיים שם בירושלמי ואפי׳ כן לא עיברה בהאי יומא ע"כ ומעתה יובן ברייתא דהכא וכצ"ל הכא כגי׳ הירושלמי והא דמייתי האי מעשה הכא נ"ל לפי דקתני לקמן כשמת שמואל הקטן הניחו לו מפתחו ופנקסו בארונו לפי שהיה אדם גדול משו"ה נקט האי מעשה לאשמעינן דקטן היה לגדול:

אמר לו ותולין כו׳. נ"ל דתיבת אמר לו מיותר וכצ"ל ותולין מפתחו ופנקסו בארונו וקאי אדלעיל דקתני סותרין שערות של כלות כו׳ ואין חוששין משום דרכי האמורי ועל זה קתני וכן תולין מפתחו ופנקסו בארונו ואין הוששין משום דרכי האמורי וכן נראה מלשון הטור סי׳ ש"נ שכתב הנהו תרי מילתא בהדי הדדי סותרין שערות כו׳ ותולין מפתחו כו׳. אכן מצאתי במדרש ילקוט דגרס נמי אמר לו. ואפשר ליישב לפי גירסת הירושלמי שהבאתי לעיל שאמר שמואל הקטן לר"ג הלכה נכנסתי לשאול ואפשר שזה היה שאלהו אי מותר לתלות מפתחו ופנקסו בארונו של מת וע"ז השיב ר"ג וא"ל ותולין מפתחו כו׳:

וכך אמר בשעת מיתתו. מייתי להאי מעשה הכא לאשמועינן שאדם גדול היה ומתנבא קודם מותו וכן פרש"י בסנהדרין דף י"א:

שמעון וישמעאל. פרש"י בסנהדרין רשב"ג הנשיא ור׳ ישמעאל בן אלישע כהן גדול יהרגו בחרב:

עקן סגיאין. צרות רבות יהא אחריהם ובגמרא דסנהדרין מוסיף עוד שנתנבא גם על ר"ע ור"ח בן חרדיון שיהרגו: