נחלת יעקב על מסכת שמחות ח:ב

עושים חופה לחתנים. שהיה דרכן כשמת חתן או כלה כשמוציאין אותם לקוברם היו עושין להן חופה מפני עגמת נפש לומר אילו היו בחיים היו עושין להם חופה וקמ"ל בזה דאין חוששין משום דרכי האמורי כדקתני לקמן וכ"כ הטור בסי׳ ש׳׳ג הלכה זו אכן הטור הביא בלשון אחר בקוצר וז"ל הטור ועוד תניא באבל רבתי עושין חופות לחתנים וכלות ותולין בהן אחד דברים שהביאו אוכל נפש ואחד דברים שלא הביאו אוכל נפש דברי ר"מ וחכ"א אין תולין בהן אלא דברים שלא הביאו אוכל נפש כללו של דבר כל התולה בחופתו של מת אסור בהנאה לפיכך אין תולין בהן דברים שהביאו אוכל נפש שאין אוסרין אוכלין ואין מפסידין אותן שלא לצורך עכ׳׳ל הטור:

גלוסקאות שלא הביאו אוכל. הלשון דחוק האיך שייך זה גבי גלוסקאות בשלמא בפירות שייך שפיר פירות שלא נגמרו כל צורכן אבל בגלוסקאות לא שייך זה ובדוחק י"ל דמיירי בענין שאינן ראוין לאכילה כגון שנתחרכו באור או שנתעפשו: