נחלת יעקב על מסכת שמחות ז:כד

המבריך. היינו שכפף זמורה של גפן בארץ וכסהו בעפר:

והמרכיב. שהביא ענף של אילן והרכיב אותו באילן אחר שהוא מינו:

עלתה לו שנה. כיון שהגיע יום אחד בתשרי עלתה לו שנה למנין שני ערלה אבל פחות משלשים יום לא עלתה לו שנה עד תשרי הבא אם אינו ערב שביעית ואם ערב שביעית היא אסור לקיימו משום תוספת שביעית:

ר"י אומר כו׳. כתב הרע"ב בפ"ב דשביעית במסכת ר"ה מוכיח דהנך ל' דקליטה לת"ק וג׳ ימים דר"י ושתי שבתות דר"ש ור"י צריכין קודם ל׳ דתוספת שביעית דבעינן שתקלוט הנטיעה קודם תוספת שביעית וכולהו ס"ל דתוספת שביעית ל׳ יום הלכך לת"ק דאין קליטה פחות משלשים בעינן למ"ד דקליטה ולמ"ד דתוספת ולר׳ יהודה דאמר בג׳ ימים הוי קליטה צריך ל"ג ימים ולר"י ורבי שמעון דשעור קליטה ב׳ שבתות בעינן מ"ד יום:

פירות של נטיעה זו כו׳. פרש"י סירות נטיעה זו אע"פ שאמרנו עלתה לו שנה אם חנטו בו פירות לאחר ראש השנה של שנה שלישית מיד עדיין אסורין משום ערלה עולמית שאע"פ שתשרי ר"ה לנטיעה ט"ו בשבט ראש השנה לאילן וזה כבר נעשית אילן לפיכך אין שנתו מתחיל לצאת מידי ערלה עד ט"ו בשבט אבל משם ואילך אם יחנטו בה פירות תורת רבעי עליהן ועיין ברא׳׳ש בהלכות קטנות ובב"י סי׳ רצ"ד: