נחלת יעקב על מסכת שמחות ז:כג

והפרגין. כעין רמון מלא זרע:

מתעשרין לשעבר. כמעשר שנה שעברה אם היה שנה ראשונה ושניה של שמיטה נוהג בהן מעשר שני ואם שנה שלישית נוהג בהן מעשר עני:

ומותרין בשביעית. אם השרישו בשנה הששית לפני ר׳׳ה של שביעית מותר ין בשביעית ואין בהם משום קדושת שביעית דכיון שהשרישו לפני שביעית ובהנהו אזלינן בתר השרשה:

ומתעשרין לשנה הבאה. היינו כשנת לקיטתן כיון דבאותה השנה נשרשו ואם היה שנה השביעית כשנלקטו אין מתעשרין כלל ויש להן קדושת שביעית ובמס׳ שביעית פ׳׳ב מפורש הטעם דאזלינן בהנהו בתר השרשה כיון דאין נלקטין כאחד לא אזלינן בהו בתר לקיטה כשאר ירק אלא בתר השרשה דהא נשרשו בזמן אחד:

שזרעו לזרע. להוציא מהן הזרע ולא לאכילה כיוצא בו אזלינן נמי בתר השרשה כמו באורז ודוחן בין לענין מעשר בין לענין שביעית:

גמלנין. פי׳ גסין ובמשנה דשביעית גרסי׳ אפונין גמלנין:

שנתמלאו שנתגמלו. כלומר אם כבר נתמלאו ונתגדלו לפני ר"ה אז מתעשרין לשעבר ובמשנה גרסינן אפונין הגמלנין משתרמלו פי' שהוקשו ונעשה כעין כיס. והא דקתני האי מלתא הכא נ"ל דמשום סיפא נקט לה כיון דתני בסיפא דהך מתני׳ בצלים הסריסים כו׳ שמנע מהן מים למ"ד יום לפני ר׳׳ה כו׳ דדמו לכל הנך דקתני לעיל דהוי הדין של שלשים יום משו"ה קתני כולה הך מתני׳ הכא:

בצלים סריסים. כלומר בצלים שאין עושין זרע כשאר בצלים ומשו"ה נקראו סריסים:

שמנע מהן למ"ד יום. כצ"ל שמנע מהן מים יצאו מתורת ירקות הגדילין על כל מים ונעשים כשדה בית הבעל המספקת במי גשמים הלכך מתעשרין לשעבר:

אם עלתה כו'. כצ׳"ל עלתה להן שנה ומותר לקיימן בשביעית כלומר שכיון שמנע מהם מים ל׳ יום קודם ר"ה א"כ עיקר גידולן היה בשנה שעברה משו"ה מתעשרין לשעבר ואם היה ל׳ יום לפני שנה שביעית מותרין לקיימן בשביעית דכבר גדלו בששית. ובמשנה דשביעית גרסי׳ הכי בצלים הסריסים כו׳ לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין לקיימן בשביעית וכתב הר"ע מברטנורה הא דקתני הכא פול המצרי מיירי שזרעו לירק דאי זרעו לזרע הא תנן לעיל דאזלינן בהו בתר השרשה אפילו לא מנע מהם מים: