נחלת יעקב על מסכת שמחות ו:ח

שלשה ימים לכלב כו'. איידי דתני לעיל לענין אבילות שיש חילוק בין שלשה ימים הראשונים לשאר ימים נקט נמי כמה דינים התלוים בשלשה ימים. ושלשה ימים לכלב כו׳ מבואר במסכת אהלות פרק י"א משנה ז׳ כלב שאכל בשר המת ומת הכלב ומונח על האסקופה ופליגי תנאי התם אם מביא הטומאה לתוך הבית או לא וקתני בסיפא דמתני׳ כמה ישהה בתוך מעיו שלשה ימים מעת לעת. פי׳ הרע"ב כמה תשהה בשר המת במעיו של כלב קודם שימות הכלב ושוב לא יטמא מפני שיהא חשוב כמעוכל ג׳ ימים מעת לעת משעה שאכלו כדאמרי׳[שבת קנה:]גלוי וידוע לפני הקב"ה שמזונותיו של כלב מועטין לפיכך משהה אכילתו בתוך מעיו שלשה ימים ע"כ. והא דנקט הכא ונכנס לבית מיירי שהכלב מת דאילו חי וודאי אינו מטמאה דטומאה בלועה היא וכ"כ שם הר"ע מברטנורה: