נחלת יעקב על מסכת שמחות ו:יא

ביום א׳ וביום ב׳ כו׳. השתא חוזר לפרש דיני אבילות ומכאן עד סוף הפרק רוב הדברים מבוארים בפרקי דר"א פרק י"ח והביאו הרא"ש בפרק א"מ סי׳ מ"ו והטור סי׳ שצ"ג אלא הא דקתני הכא בשלישי נכנס להר הבית אבל הרא"ש והטור כתבו דדוקא בשבת נכנס להר הבית:

אבל שהוא. כצ"ל אבל הוא כלומר ששואלין אם הוא אבל וכשמשיב שהוא אבל אומרים המקום ינחמך. אבל במסכת מדות פ׳ ב גרפי׳ שאני אבל כלומר שהיו שואלין אותו למה מקיף דרך שמאל והשיב שאני אבל:

יתן בלבם. כלומר שהקב"ה יתן בלב ב"ד שיתירו לו הנידוי:

כאילו עברו עליו כו׳. אם הם אומרים לו שהקב"ה יתן בלב בית דין שיקרבו נראה כאילו עוותו הדין ונדוהו שלא כהלכה אלא כך אומרים השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך דהשתא משמע שהוא עשה שלא כדין וצריך תשובה:

ותשמח את דברי. כצ"ל ותשמע את דברי חבירך:

בן של קיימא ר"ל אם עדיין היה בחיים נתרחם מיד. או דה"פ אם הוא ראוי להיות חי שלא נקנסה המיתה עליו נתרפא תיכף מחליו:

נמצא בס"ת. כצ"ל נמצא הספר תורה: