נחלת יעקב על מסכת שמחות ג:ב

ויוצא בתיק. במסכת מ"ק דף כ"ד איתא כל ל׳ יום יוצא בתיק דהיינו שמוציאין אותו בתיק ולא בארון והנא דקתני סתם יוצא בתיק צ"ל נמי דמיירי בתוך ל׳ יום ולא ידעינן ביה דכלו חדשיו ודינו כנפל ומש"ה יוצא בתיק באשה אחת ובשני אנשים ולא בעינן שיהיו רבים מתעסקין עמו:

אמרו לו אשה כו׳. וטעמא דאבא שאול דמתיר כבר כתבו תוס׳ במ"ק דף כ"ד דס"ל בשעת אבילות דטרידי שרי אבל בעלמא מודה אבא שאול דאיש אחד אסור לייחד עצמו עם שתי נשים:

בשורה. פרש"י א"צ לעמוד עליו בשורה כשחוזרין מבית הקברות עוברים לפני האבל בשורה וכל אחד אומר לו תתנחם:

ברכת אבלים. ברכה שאומרים ברחבה כדאמרינן בכתובות:

ובדלוסקמא ובאגפיים. פרושי קמפרש איזהו דלוסקמא הניטלת באגפיים והכי אמרינן במ"ק דף כ"ד בן ל׳ יוצא בדלוסקמא אר"י לא דלוסקמא הניטלת בכתף פירוש באדם אחד אלא באגפיים פי׳ רש"י בשני ב"א דרך כבוד. אכן גמרא דהכא ע"כ ליכא לפרושי כפרש"י התם מדקתני לקמן מבן י"ב חודש עד ג׳ שנים יוצא בדלוסקמא ובכתף ולפירוש רש"י הניטלת באגפיים הוי יותר כבוד מניטלת בכתף וצ"ל דברייתא זו ס"ל כמ"ש הב"י בסימן שנ"ג בשם הרמב"ם דדלוסקמא הניטלת באגפיים היינו במטה קטנה הניטלת בין אגפיים והנימלת בכתף יותר גדולה שצריכין לשאת בכתף ולפ"ז אסי שפיר הא דקתני הכא בן י"ב חודש יוצא בדלוסקמא ובכתף שהוא יותר כביד מניטלת בין האגפיים:

בן י"ב חדש כו׳. ברייתא דהכא פליגא אברייתא דמ"ק דהא התם קתני בן י"ב חודש יוצא במטה וכ"כ העי"ד בסי׳ שנ"ג וע"ש בתוס׳ שהביאו ברייתא זו ודבריהם סתומים ועי׳ במהרש"א ליישב כוונת תוס׳:

ר׳ עקיבא אומר כו׳. בגמרא דמ"ק גרסינן הכי הוא כבן שתים ואיבריו כבן שנה הוא בן שנה ואיבריו כבן שתים יוצא במטה וע"ש בתוס׳ שהביאו ברייתא דכאן ולגירסא דהכא לק"מ קושיה תובס׳ שם במאי פליג ר"ע את"ק די"ל בהא פליגי ת"ק סבר דוקא בן ג׳ שנים יוצא במטה ור"ע סבר כשאי ריו כבן שלש אע"פ שהוא בן שתים אס"ה יוצא במטה ולפעמים אפי׳ בן ג׳ אינו יוצא במטה והיינו כשאיבריו כבן שתים. ויותר נראה דצ"ל כגי׳ הגמרא הוא בן שתים ואיבריו כבן שלש הוא בן שלש ואיבריו כבן שתים יוצא במטה דסגי בחד מינייו או שיהא בן שלש או שאיבריו כבן שלש:

מקלסין. בגמרא גרסינן מצהיבין עליו פי׳ רש׳י מרגישין ומצערין עליו וכן הוא הפי׳ של מקלסין דהכא:

מכירין אותו. פרש"י שהיו מכירין אותו כבר שהיה רגיל לצאת מן הבית: