נחלת יעקב על מסכת שמחות ג:י

זקן שאכל כו׳. הלשון מגומגם אבל הטור הביא בסי׳ של"ט בלשון הזה רחב"א אומר זקן שחלל את השבת או אכל חלב מי מודיעני שמת בכרת אלא המת בג׳ ימים מת בהכרת לד׳ וה׳ מיתה חטופה כו׳. והיינו כרת דיומא:

בב׳ יום כו׳. ר"ל כ׳ יום קודם מיתתן היו מתייסרין בחולי מעיים ובמדרש ב"ר פרק ס"ב איתא הכי חסידים הראשונים היו מתייסרין בעשרה בעשרים יום בחולי מעיים כדי למרק כו׳ ר"ל שיהיו נקיים מכל כדאי' במסכת יומא [דף ד:] גבי משה כדי למרק אכילה ושתיה שבמעיו:

מצרף לכסף. כשם שהכלי הנקרא מצרף מזקק. הכסף והכלי הנקרא כור מזקק את הזהב מכל סיג ופסולת שבתוכו כן הצדיקים ממרקן הקדוש ברוך הוא בעולם הזה כדי שיבואו נקיים וזכאין לעולם הבא: