נחלת יעקב על מסכת שמחות ב:ט

אין מברין עליהם. פי׳ שאין מברין את האבלים ברחבה כדרך שמברין את האבלים בסעודה ראשונה משל אחרים כדאמרינן במ"ק דף כ"ז אבל על הרוגי ב"ד אין מברין דכתיב לא תאכלו על הדם פרש"י בסנהדרין דלה תאכלו על הדם משמע על הנרצח ומסברא אוקמינן לה אהרוגי ב"ד שנהרגין על עונש שלא ינהגו בהם כבוד משום כפרה:

ב"ד שהרג לא היו טועמין. הא נמי ילפינן במסכת סנהדרין מדכתיב לא תאכלו על הדם:

ובשביל שלא לשהות. נ"ל שכצ"ל ובלבד שלא לשהות וטעמא משום עינוי הדין:

ומשקין כו׳. פי׳ כדי שתטרף דעתן ולא ירגשו בצער מיתתן ובמסכת סנהדרין ילפינן לה מדכתיב תנו שכר לאובד ויין למרי נפש:

שני פעמים. במסכת סנהדרין ילפינן מהכא שמעל בחרם ג׳ פעמים שנים בימי משה ואחד בימי יהושע מדכתיב אנכי חטאתי משמע במעל הזה וכזאת וכזאת משמע עוד פני פעמים ואיכא מ"ד התם שמעל בחמשה חרמים והא דלא איענש בימי משה מסיק התם שקודם שעברו את הירדן לא איענשו על הנסתרות וע"ש:

ואומר ובני זרח כו׳. הכי איתא במסכת סנהדרין דף מ"ד ע"ב ופי' רש"י זמרי הוא עכן כדאמרינן לקמן וכוללו הכתוב עם שאר אחיו שהיו צדיקים משמע שגם הוא היה בן עוה"ב שנמחל חטאו ע"י שהתוודה קודם מיתתו:

כאילו עובד עבודת כוכבים. שעל ידי שגנב המכס צריך לפעמים לברוח וגם צריך להעלים שהוא יהודי ועי"כ יכול לבוא לידי כמה עבירות חמורות. ואיידי דקתני לעיל בחייבי מיתות ב"ד נקט נמי שהגונב הוי נמי כחייבי מיתות ב"ד: