נחלת יעקב על מסכת שמחות ב:יא

הרוגי מלכות. כתב הטור בשם הרמב"ן דוקא הרוגי מלכי ישראל אבל הרוגי מלכי עובדי כוכבים מונעין מהן הספד וע"ש בב׳׳י:

מאימתי מתחילין למנות. כלומר מאימתי מונין האבילות שהרי לא נסתם הגולל שלא ניתנו לקבורה שיהא מונין להם מסתימת יגולל כמו בשאר מתים וא"כ מאימתי מתחילין למנות האבילות. ר"ן פרק א"מ:

משעה שנתייאשו כו׳. פי׳ הר"ן שמבקשים מאת המלך ושריו לקוברו וכשמתייאשו מלשאול אותו היום הוא להם כאילו נסתם הגולל וחייבין להתאבל עליהן אע"פ שבדעת של קרובים לגנוב אותן ולקוברן אפ"ה מתאבלין עליהם דמלתא דלא שכיחא היא:

שכל הגונב כו׳. כל זה מיותר גם הרי"ף והרא"ש הביאו הלכה זו בשם אבל רבתי ולא העתיקו לשון זה אכן ראיתי בחידושי אנשי שם שכתבו מלתא באפיה נפשיה הוא וכן סדר המשנה פ"ק דביצה שאפר כירה מוכן הוא וכתב הרא"ש מלתא באפי׳ נפשיה הוא כמו ואפר כירה וה"נ צ"ל כן: