נחלת יעקב על מסכת שמחות יג:ט

קבר שפינהו מותר בהנאה. נ"ל דגרסי׳ איפכא קבר שפינהו אסור בהנאה כוך שפינהו מותר בהנאה דקבר היינו קבר בנין שנבנית למעלה על הארץ וא"כ הוי בתלוש ומשו"ה אסור בהנאה אבל כוך היינו מחובר לקרקע ומותר בהנאה והכי מסקי׳ בפרק נגמר הדין דקרקע עולם אינה נאסרת וכ"כ הטור סי׳ שס"ד קבר אסור בהנאה ודוקא קבר של בנין אבל קרקע עולם של קבר אינה נאסרת כו׳ ואיזהו קרקע עולם כגון החופר כוך בסלע שהיא קרקע שלא נתלש ואינה נראה אלא העפר נקרא קרקע עולם עכ"ל והיינו כמ"ש:

קבר שעשאו לשם חי. ר"ל שעשה בחייו קבר שיקברהו לתוכו כשימות מותר בהנאה אבל לשם מת ר"ל שכבר מת אותו האדם שבנאו הקבר בשבילו ודעתו לקוברו עתה באותו קבר אסור בהנאה ועיין בסנהדרין דף מ"ח ע"ב:

המוציא נסרים לבה"ק. כצ"ל המוצא נסרים בבה"ק לא יזיזם ממקומן וכ"ה גי׳ הרמב"ן והטור סי׳ שס"ג וכתב הב"י הטעם שחיישי׳ שמא הוא ארון שפינה ואסור בהנאה משו"ה לא יזיזם ממקומן: