נחלת יעקב על מסכת שמחות יג:ד

העושה כוך בקבר. לפי שהיו להן מערות ובתוך המערות היו כוכין הרבה שהיו נותנין הארון לתוכו וזהו דקתני העושה כוך בקבר:

אלא פירש למקום כו'. לכאורה קשיא רישא אסיפא דרישא קתני לא יקרא ולא יתפלל והדר תני פירש למקום טהרה וקורא. אמנם כלשון הזה איתא נמי בברכות דף י"ד ע"ב החופר כוך למת בקבר פטור מק"ש כו׳ הגיע זמן המקרא עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל הא גופה קשיא רישא אמרת פטור וסיפא חייב ל"ק רשא בחד וסיפא בתרי פרש"י דה"ק ואם הם שנים מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות ק"ש ותפילין ומתפלל וחוזר למלאכה וחבירו יעלה ויניח הטפילין ויקרא ק"ש ומתפלל עכ"ל וא"כ ה"נ י"ל הכי רישא דקתני לא יקרא מיירי בחד וסיפא דקתני פירש למקום טהרה וקורא מיירי בתרי: