נחלת יעקב על מסכת שמחות יא:ו

שהיו מקלסין ובאין. פי׳ שהיו פוגעין זה בזה ונקט לישנא דקילוס משום כלה ובמסכת כתובות דף י"ז ע"א איתא בהדיא הכי. ח"ר מעבירין המת מלפני הכלה פרש"י כשכלה יוצאה מבית אביה לבית חתנותה ונושאי מת יוצאין ובזו ובזו אוכלסין הרבה ואין רוצין להתערב מעבירין את המת דרך אחרת. וכ"כ הטור סי׳ ש"ס וכתב עוד שם וה"ה נמי להקדים שאם אין בעיר כדי לזה וכדי לזה מקדימין ומכניסין הכלה לחופה ואח"כ קוברין המת והקשה הרמב"ן הביאו הב"י בסי׳ ש׳׳ס וז׳׳ל ואי קשיא לי הא דתניא באבל רבתי (והוא לקמן פרק י"ב) בית האבל ובית המשתה בית האבל קודם ההיא לאו בשעת הכנסת כלה לחופה אלא כל ז׳ דהבראת האבל קודם לאכילת בית כמשתה וע"ש בב"י שהביא יותר מדברי הרמב"ן ז"ל:

אגריפס המלך כו'. בכתובות דף י"ז הקשו בגמרא ע׳׳ז מדקתני ושבחוהו חכמים אלמא דשפיר עביד והא א"ר אשי אפי' למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול דאמר מר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ומשני הש"ס פרשת דרכים הוי פרש"י ולא ניכר שעבר מלפניה אלא כאילו הוא צריך לפנות לאותו הדרך: