נחלת יעקב על מסכת שמחות יא:יז

פעמים ו׳ כו'. כדמפרש ואזיל מת בין השמשות ששה. לאו דוקא אלא סמוך לבהשמ"ש ונקבר באותו יום וכבר נהג אבילות קצת מן היום וכשבא לביתו כבר הוא לילה וא"כ כל יום הראשון של אבילות לא נהג כפיית המטה ואינו רק ששה ימים. אבל קשה לי האיך תלי׳ בבה"ש דהא כל אבילות אינו נוהג כפיית המטה רק ו׳ ימים [וכ"מ מדקתני ולא יותר] כיון דבשבת אינו חייב בכפיית המטה כדאיתא במ"ק דף כ"ז וכ"כ הטור סי׳ ת׳ ואין ז"י בלא שבת וא"כ אינו נוהג כפיית המטה רק ששה ימים. וביותר קשה דקתני בסיפא י"ט לאחר שבת כפיית המטה ארבעה ת"ל דאינו נוהג כלל כפיית המטה דהא הרגל מבטל שבעה כדאיתא במ"ק דף כ"ד קבר מתו שעה אחת קודם לרגל בטלה ממנו גזירת שבעה והכי קי"ל בשו"ע א"ח וי׳׳ד ומיהו זה יש ליישב דבמתני' דמ"ק תנן הקובר מתו ג"י קודם לרגל בעלה ממנו גזירת שבעה וכן קתני לעיל פ"ז ממס' זו וכבר כתבתי לעיל הכל באריכות וא"כ י"ל דהך ברייתא ס"ל נמי דבעי׳ ג"י קודם לרגל ומשו"ה אם מת ע"ש בה"ש וביום א׳ הוא יו"ט לא עברו רק ב"י מהאבילות ולא בטלו גזירת שבעה יחייב לנהוג אבילות ד"י אחר יו"ט ומשו"ה כפיית המטה ד׳ אבל קושיא ראשונה במ"ע. ונ"ל שכצ"ל הא כיצד כדרכו ששה מת בה"ש של ע"ש ה׳ וה"ה בשאר בה"ש אלא משום סיפא דיו"ט לאחר שבת נקט בה"ש של ע"ש כנלע"ד ליישב ולא ראיתי בשום פוסק שהביא הלכה זו: