נחלת יעקב על מסכת שמחות א:ז

אין שואלין כו׳. לא מצאתי דין זה ברי"ף והרא"ש גבי גוסס ונ"ל דט"ס הוא ואין כאן מקומו אלא מילתא באפיה נפשיה הוא וה"פ אין שואלין בעיר זה את זה. כשיש מת בעיר אין אדם שואל בשלום חבירו ודוקא בבא בכפר קטן שהכל יודעין כשיש מת בעיר אבל עיר גדולה מותר. וכ"כ הרמב"ן להדיא בספר תורת האדם וז"ל תניא באבל רבתי אין שואלין שלום זה לזה והמת בעיר בד"א בכפר קטן אבל בעיר גדולה שואלין עכ"ל:

מהותך מסורת כצ"ל מחותך מסורס. פי׳ שהוציאו הוולד מן הבטן איברים איברים וכן היוצא הפוך שאינו יכול לחיות וכן הנפלים דהיינו בן שמונה אפילו חי אפ"ה הוי נפל דאינו יכול לחיות או בן תשעה מת בכל אלו אין מתעסקין להספידם הר"ן ס"פ א"מ: