נחלת יעקב על מסכת שמחות א:ב

אין קושרין כו'. שהיה דרכן לקשור לחייו כדי שלא יפתח פיו וכן לפקוק נקביי שלא יכנס הרוח ויתפח ומה"ט מניחין נמי דבר המיקר על כריסו כ׳׳ז אסור בגוסס והטעם שלא יקרב את מיתתו כדאיתח בש"ע סי' של"ט:

עד אשר כו׳. מסיפא דקרה מייתי ראיה דכתיב ותשבר כד על המבוע ודרשינן במסכת שבת זה הכרס שמתבקע לאחר מיתה ומש"ה דרך להניח דבר המיקר על הכרס כדי שלא יתפח וכן מבואר להדיא במס' שבת דף קנ"א ע"ב: